החזרה לחיים של קרן

"ההורים שלי היו מדהימים, ותמיד גידלו אותי כאילו שאני ילדה ‘רגילה’, ונסכו בי את האמונה שאין דבר שאני לא יכולה לעשות", כך מספרת קרן מרקס, בת 45 מרחובות, שנולדה עם מום במערכת העצבים, שהוביל למגבלה פיזית. השילוב של הרוח הזו, שהוריה השרישו בה, המוטיבציה והאמונה בעצמה, יחד עם הטיפול והתהליך שעבר במרכז הרפואי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית, הוא שהוביל לתהליך שיקום מוצלח, שעזר לה לחזור לעבודה.

"יש לי בעיות אורתופדיות מילדות, בעקבות הלידה, והייתי מטופלת לאורך השנים במספר בתי חולים. רק בגיל 3 לערך, כשהמציאו את סדי ההליכה, התחלתי בכלל ללכת", מספרת קרן. "היום אני מספרת את זה בשלוות נפש, אבל לגדול כך לא היה פשוט. יחד עם זאת, יש לי הורים וסבא וסבתא שגידלו אותי, שאני חייבת להם כל כך הרבה. הם דאגו לגדל אותי כילדה ‘רגילה׳ לכל דבר ועניין, סרבו לשלוח אותי למסגרות מיוחדות ועזרו לי להגשים את כל החלומות", היא אומרת בהתרגשות. "הם אמרו תמיד שאני ילדה מחוננת ושלחו אותי לבית ספר, ובטיולים שנתיים אבא שלי היה מצטרף לטיולים ולוקח אותי על הכתפיים או בעגלה, רק בשביל שלא אפספס. הייתי רקדנית בלט, רקדתי ג׳ז, היו לי מלא חברים והמגבלה שלי לא הפריעה לי להגשים שום דבר בחיים״.

בבגרותה החלה קרן לעבוד במשרד לביטחון לאומי, והיא משמשת כיום בתפקיד בכיר באחת מלשכות המשרד. בנוסף, היא גם התחתנה ויש לה ילדים. אבל לפני כשנתיים, בעיצומה של מגיפת הקורונה, קרן חוותה הדרדרות במצבה, וכמה חודשים לאחר מכן, היא כבר נדרשה לאשפוז: ״קצת לפני פסח שנה שעברה, הגעתי למצב שהגוף שלי קרס. באתי לקום מהכורסה, ולא הצלחתי״, היא מספרת. אחרי תהליך אשפוז, היא עברה למספר מוסדות לאשפוז יום שיקומי, אך לא חשה שיפור משמעותי במצבה. עבור קרן, שהיתה רגילה להיות מאוד פעילה למרות המגבלה, זה היה מצב בלתי נסבל.

ד״ר טטאינה ונדר, מנהלת היחידה לאשפוז יום שיקומי וסגנית מנהל המרכז הרפואי הרצפלד מספרת: ״קרן הגיעה אלינו להרצפלד אחרי מספר ניסיונות שיקום במוסדות אחרים שלא הצליחו להטיב את מצבה באופן משמעותי, אבל עם נחישות גדולה שהפעם היא יכולה להצליח. בהרצפלד אנחנו מסתכלים על האדם בראיה הוליסטית, וכך גם נעשה במקרה של קרן, ולכן היא עברה תהליך שכלל שילוב של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק לצד ליווי תזונאית ועובדת סוציאלית. והאמת? אפילו אני לא האמנתי שנגיע לתוצאות כאלו״.

קרן אומרת: ״התהליך שעברתי היה מדהים, והצוות היה מושלם, אבל התוצאה הכי חשובה – מאדם שלא יכול ללכת ללא הליכון אפילו לא לשירותים, חזרתי לעצמאות כמו שהיה לפני ובמובנים מסוימים אני מרגישה שהמצב שלי יותר טוב משהיה לפני״.

״הסוד״ להצלחתה של קרן, כך לפי ד״ר ונדר, נעוץ בשילוב שבין הרוח והמוטיבציה שלה, לבין הטיפול: ״החיבור שנוצר בינינו הצוות לבין קרן, היה הרבה מעבר לטיפול רפואי. היה פה קשר ממש רוחני של אמון הדדי בהצלחת התהליך. אני חושבת שזה מה שמייחד אותנו בהרצפלד – אתה פוגש בנאדם שהוא קודם כל בנאדם, רק אחר כל הוא מטופל, ודרך הקשר שנוצר והתקשורת היעילה והצומחת, ניתן להביא להישגים נוספים״.

היום קרן חזרה לעבודתה במשרה חלקית והיא רוצה שכולם ידעו שהשמיים הם הגבול: ״אנשים שמגיעים לשיקום הם לפעמים אנשים שסובלים ממגבלה מילדות או כאלה שזה ‘נפל׳ עליהם באמצע החיים. אבל שני הסוגים חייבים לדעת שאסור לוותר, ובשיתוף פעולה עם הצוות הנכון, כמו שהיה לי בהרצפלד, אין דבר העומד בפני הרצון״.

לפרטים לפרטים נוספים לחצו על הלינק- מרכז הרצפלד 

בשיתוף עם כללית