אלה ללא הפסקה – ביום מזכירה בכללית ובלילה שומרת עלינו: אלה סימונוב, מזכירה רפואית במרפאת כללית מומחים קריית מלאכי מזה למעלה משני עשורים, מצטרפת למאמץ המלחמתי כמתנדבת מן המניין במשמר האזרחי
"אני שמחה שאני יכולה לתרום ולו במעט על מנת לסייע לתושבים להרגיש בטוחים יותר. חשוב שכל אזרח יוכל לקחת אחריות על עצמו, על המשפחה והמעגל הקרוב אליו, ולראות מה ביכולתו לעשות כדי להגן עליהם" אלה סימונוב
אלה אינם ימים רגילים עבור מדינת ישראל. המתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס אשר גבתה למעלה מ-1300 קורבנות ועוד אלפי פצועים נוספים, הצליחה לערער מדינה שלמה. לאחר ההלם הראשוני, ניכרת מאז ועד היום רוח התנדבות יוצאת דופן וחוצת גבולות ברחבי הארץ, כזו שממחישה את הפנים היפות של עם ישראל.
דוגמה מוחשית למציאות הזו מגלמת אלה סימונוב, מזכירה רפואית במרפאת כללית מומחים קריית מלאכי מחוז מרכז של כללית. סימונוב (55), בעלת ותק של למעלה משני עשורים בתפקיד, מוכיחה לצד עבודה שוטפת הכוללת מענה אדמינסטרטיבי למטופלים, כי עבורה הדאגה לקהילה הינה חלק בלתי נפרד ממנה.
אלה נשואה + 2 בנות, טכנאית בניית רדיו ומעגלים אלקטרוניים בהכשרתה, מתגוררת במושב כפר ורבורג שבמועצה האזורית באר טוביה ומציינת למעלה מ-30 שנים בישראל, אליה הגיעה בעלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת.
"תמיד רציתי להתגייס לצבא, אבל כשהגענו לארץ הייתי כבר נשואה עם ילדה", היא מספרת במבט לאחור. "כשביקשתי להתגייס בזמנו נעניתי בשלילה, אבל הרצון הזה לשרת את המדינה תמיד נותר בי. הכל השתנה עד לפני 7 שנים כשראיתי בווטסאפ הקהילתי של המושב שמחפשים מתנדבים למשמר האזרחי. נורא שמחתי שהתאפשר לי לתרום מעצמי. עברתי קורס של 3 חודשים שכלל הכשרה ביטחונית מקיפה ומאז אני משתדלת פעמיים בשבוע להתנדב לסיורים בשעות הלילה. אני מרגישה שזה המעט שאני יכולה לעשות".
ביום מזכירה רפואית. סימונוב את השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, סימונוב כמו רבים אחרים עדיין מתקשה לעכל. "אני לא באמת מצליחה להבין את כל מה שהתרחש. קשה לי מאוד לראות את המצב שנוצר. דווקא במציאות בה הרגשנו על בשרנו עד כמה הביטחון האישי התערער לנו, אני שמחה שאני יכולה לתרום ולו במעט על מנת לסייע לתושבים כאן במרחב להרגיש קצת יותר בטוחים", כך לדבריה.
כשהיא לא בעבודה, או סבתא במשרה מלאה לנכד קטן, ניתן למצוא את סימונוב עולה על מוד "קרבי", כשהיא עוטה על עצמה שכפ"ץ, קסדה ונשק, איתם היא מצטרפת לסיורי ביטחון במושבים ובשטחי המועצה האזורית באר טוביה. לאחרונה אף השלימה רישיון נהיגה על רכב משטרתי, כשאחת לחצי שנה היא גם עורכת כשירות ירי במטווחים.
"חשוב שכל אזרח יוכל לקחת אחריות על עצמו, על המשפחה והמעגל הקרוב אליו, ולראות מה ביכולתו לעשות כדי להגן עליהם", היא אומרת ומבקשת לנצל את הבמה על מנת לשלוח מסר של אופטימיות. "אני רוצה לאחל לכולנו שנדע ימים טובים יותר. חשוב שנהיה חזקים ושנדע לחזק האחד את השני עד כמה שניתן. מייחלת שהחטופים ישובו הביתה בשלום, יחד עם החיילים היקרים שלנו. יש לנו עם מיוחד, שאני כל כך גאה להיות חלק ממנו, במיוחד בזמנים כאלה".
בלילה שומרת אמיצה. סימונוב 
