האחיות: הלב של הרפואה בקהילה

להיות שם בשבילם

מרטין ברהום, אחות במרפאת מצפה אפק בראש העין, ממלאת מאז פרוץ המלחמה תפקיד כפול. לצד היותה אחות קהילה מסורה מזה למעלה מעשור, מדובר באשת צבא לשעבר (סא"ל במיל') עתירת ניסיון בחיל הרפואה וחיל המודיעין. מאז יומה הראשון של המלחמה היא משמשת כמפקדת ר"ם 2 בבית החולים רמב"ם, תפקיד אותו היא מבצעת ביד רמה. במסגרת אחריותה אמונה מרטין על קליטת חיילים פצועים, לרבות ויסות שניוני מבתי החולים ותמרון בין הגורמים הממונים, כולל ניהול קשר בלתי אמצעי עם בני המשפחה מהמעגל הקרוב המצויים לא פעם בעיצומה של סערת רגשות.

"אני רואה במשימה הזו כשליחות גדולה, תפקיד אליו נדרשת הרבה רגישות", מספרת מרטין. "מדובר בתפקיד שדורש יחסי אנוש ברמה הכי גבוהה שיש וגם הרבה מאוד תעצומות נפש. זה כמובן לא פשוט ברגע שממתינים למשפחה שקיבלה את ההודעה כי בנם מאושפז ופצוע. אנחנו לבסוף הגורם הראשוני שנמצא איתם בקשר וממשיך ללוות אותם עד לשחרורו מבית החולים, בין אם לבית או לבית חולים שיקומי."

עוד מוסיפה מרטין: "המשימה הראשונה שמונחת על כתפינו היא לקלוט את הפצוע ולעשות את מירב המאמצים, רגע לפני שהוא נכנס לחדר הניתוח או להמשך טיפול, כך שיודיע בעצמו לבני המשפחה שהוא נמצא בבית החולים. אנו פועלים ברגישות מיטבית על מנת לפעול בשקיפות מלאה מול בני המשפחה, ואחראים כמובן גם על היבטי השחרור המנהלתיים, על כל המשתמע מהם".

על חמלה, אנושיות ומסירות נפש

ברוריה סיידוף, אמא לשישה ילדים המתגוררת בבני ברק, משמשת כאחות מזה למעלה מעשור וחצי, מתוכם בחמש השנים האחרונות בכללית. היא נחשבת לאחד מעמודי התווך של מרפאת כללית בני ברק אזורית, כמי שמספקת מענה רפואי איכותי עבור מטופלים בכל קשת הגילים, לרבות חולים כרוניים, אונקולוגיים וקשישים.

לדבריה: "אחות קהילה היא בעלת חשיבות משמעותית מעצם היותה זו שמלווה את המטופלים בצמתים מרכזיים לאורך מעגל החיים. התפקיד העיקרי שלנו קם ומתחיל בקידום בריאות ומניעת מחלות, ובהמשך גם במתן הדרכות וליווי אישי של המטופלים. אני רואה בתפקיד שליחות גדולה, שכן זהו מקצוע שכולו חמלה ואנושיות יחד עם מסירות נפש. אני משתדלת לעשות את הכל מתוך אהבה למטופלים, וכן לקולגות שלי במרפאה, בין אם אלו רופאים, עובדות סוציאליות או אנשי המשרד. בעיניי, שיתוף הפעולה עם הממשקים השונים בארגון, הוא זה שהופך מרפאה למצטיינת".

ברוריה הניחנת במנהיגות ובמקצועיות רבה, יוזמת ומובילה שורה של תהליכים בארגון, החל ממאמצי מניעה ואיתור המוקדם המהווים אתגר גדול במגזר החרדי, הובלת מחקר בתחום בדיקות ממוגרפיה, יחד עם תרומה לקהילה והכשרת דור חדש של אחים ואחיות אותו היא מובילה בהצלחה יתרה.

"להיות שם עבור המטופלים – עולם ומלואו"

שרה ברקה בירהנו, אחות במרפאת גיורא כללית באור יהודה, מציגה סיפור חיים מעורר השראה. היא עלתה ארצה מאתיופיה בגיל 6, כאשר עם תחילת העשור השלישי לחייה נמצאה בצומת דרכים משמעותי, עליו היא מספרת בגילוי לב. "היה לי דוד שהיה אח במקצועו. הוא עבד בבית חולים במרכז והיה מאוד מסור לתפקיד. כשהייתי בערך בגיל 25, הוא נמצא על ערש דווי. לאורך כל הילדות שלי ההורים חינכו אותי מהבית תמיד לעזור ולתת יד לזולת. השורשים הללו נטבעו בי עמוק לאורך השנים, ולבסוף החלטתי לסגור מעגל עבור דוד שלי, ובעיקר עבור עצמי".

אחרי שנתיים של לימודים בצפת ועבודה בבית חולים במרכז הארץ, השתלבה שרה במרפאת גיורא, מרפאה ראשונית הטומנת בחובה אוכלוסייה מורכבת ומאתגרת. שרה: "אני משתדלת לתת את הטיפול המקצועי והמסור ביותר. מעבר לעבודה השוטפת, אני מטפלת בהרבה מאוד עבודה אדמיניסטרטיבית וכן כמתרגמת למטופלים בשפה האמהרית".

ביחס לחשיבות תפקיד האחות, משיבה שרה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "להיות אחות עבורי זהו סיפוק אדיר. לדעת בסוף יום שהצלחתי לעזור לאנשים, זהו עולם ומלואו. המטופלים מפרגנים. חלקם מגיעים לברך אותי באופן אישי, וזה מה שנותן את התמריץ לקראת עוד יום של עבודה".

להיות שם עבור המטופלים – עולם ומלואו"

חרות בן חמו, אחות במרפאת הדר-גנים בפתח-תקווה, משתייכת לצוות כללית מזה כשנתיים. לאורך התקופה היא מספרת על מערך שהפך עבורה למשפחה וקולגות שמשמשות עבורה כמודל להערצה.

"אני שואבת הרבה סיפוק מהעבודה, הן מהבדיקות השגרתיות, כמו חיסונים למיניהם, יחד עם הרבה ימי בריאות עבור מטופלים עם מחלות כרוניות, כדוגמת עיניים, סוכרת או ניידת ממוגרפיה. הכל נועד להנגיש עבור המטופלים את הטיפול האיכותי ביותר".

לשאלה מהו הדבר ממנו היא נהנית יותר מכל במסגרת העבודה, היא משיבה: "אני אוהבת לעבוד עם אנשים, לדבר איתם בגובה העיניים ולהסביר דברים שגם אם נראים בעיניי טריוויאליים, לא תמיד הם ברורים לאחרים. אני נפגשת עם מטופלים בכל שלבי החיים, מלידה ועד הגיל השלישי. עבורי, עצם הגיוון הזה הוא מבורך וגורם לי לסיפוק מקצועי גדול בכל יום מחדש".

*קרדיטים לתמונות: אלבום פרטי