במסגרת תוכנית הניטור השגרתית של המשרד להגנת הסביבה נלכדו יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס ברמת גן

ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "יתושות אשר נלכדו בניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה באזור רמת גן אומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של וירוס קדחת מערב הנילוס. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה עדכן את עיריית רמת-גן בממצאים, והנחה את הרשות המקומית כיצד לפעול. בנוסף לפעולות שהרשויות המקומיות נדרשות לבצע במקרים מסוג זה, תרומה משמעותית להפחתת הסיכון להידבק במחלה תושג באמצעות התנהגות אחראית ומושכלת גם מצד הציבור. אנו מעודדים את הציבור להישמע להמלצות המקצועיות, להקפיד על ייבוש של מקורות מים עומדים בסביבת המגורים ולנקוט באמצעי המיגון המומלצים. יחד נוכל לצמצם את מפגעי היתושים ולהימנע מעקיצות מיותרות".

המשרד להגנת הסביבה מפרסם כי נלכדו יתושות נגועות בקדחת מערב הנילוס ברמת גן. היתושות הנגועות בנגיף נמצאו בלכידות שבוצעו במהלך השבועיים האחרונים.

המשרד להגנת הסביבה עדכן את העירייה לגבי לכידתן של היתושות הנגועות בשטחה, והורה על הגברת הניטורים באזורים הנגועים, ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.

צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים וכן מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. באם הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות המקומית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע.

בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.

למידע נוסף באתר המשרד להגנת הסביבה:   https://did.li/O2KTY

למידע נוסף באתר משרד הבריאות: https://www.gov.il/he/pages/disease-west-nile-fever

ד"ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות מהחטיבה לבריאות הציבור במשרד הבריאות מסביר כי עם לכידת היתושים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבצעת המעבדה לאנטמולוגיה של משרד הבריאות סיווג של היתושות ומעבירה למעבדה הווירולוגית לצורך בדיקת נגיעות בגורמי מחלה. האגף לאפידמיולוגיה מרכז את המידע לגבי תחלואה בבני אדם וביתושים ומתריע לגורמים הרלוונטים בכל מקרה בו קיים אבחון של חולה.

מתחילת השנה 8 אנשים אובחנו למחלה.

קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים.

תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.

במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.

* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.

* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.

* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:

* ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.

* להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.

* להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.

* להתקין רשתות על חלונות ופתחים.

המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי.

מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.