אכילה רגשית בזמן מלחמה: מדריך מיוחד
טור חשוב מאת ענבר ויטנברג, דיאטנית בריאטרית MSC, מטפלת בהשמנה, אכילה רגשית ובולמוסית, ראש תחום בריאטריה במחוז מרכז כללית
אכילה היא אמצעי הישרדותי שיש בו בכדי לאפשר לנו "להתמודד" עם המחזות הבלתי נתפסים והתחושות הקשות שמלוות את כולנו. אין ספק שהשבועיים האחרונים של רובנו מאז פרוץ הלחימה היו מלאים באכילה רגשית. יש האומרים כי זהו טבע האדם. כשרע לנו, קשה לנו, עצוב ומפחיד, נחפש אחר משהו מנחם שקצת ירגיע, ולו לזמן קצוב את סף החרדות, הלחץ, הכאב והמצוקה. ובינינו, מה עושה זאת יותר טוב מאשר פחמימות זמינות בצורת שוקולד, עוגיות, גלידה ואפילו פסטה?
בתקופת האדם הקדמון הדרך להתמודדות עם מצוקה הייתה באמצעות ציד ואגירה שלבשר שמן, אותו ניתן יהיה להחזיק לימים "מאתגרים". בעידן של היום בו אין צורך לצוד והכל נמצא על המדף, נדמה כי הדרך הטובה ביותר להתמודד נעוצה ב-"אכילה רגשית", מושג רחב היקף המבטא רצון לנחמה דרך מזון זמין ולא בריא במיוחד.
אז מהי אכילה רגשית? מדובר באמצעי יעיל מאוד בטווח הקצר להתמודדות עם מצוקה (על אחת כמה וכמה עם המצב מאז אירועי ה-7 באוקטובר), אולם באותה נשימה כזה שעלול לטמון בחובו מחירים בטווח הארוך, לרבות נזקים בריאותיים לא מבוטלים.
חשוב לנסות ולהימנע מהלקאה עצמית, שלא רק שלא תעזור, אלא עלולה בהקשר שלנו לייצר "אכילה רגשית" גדולה עוד יותר.
הסוד הוא במודעות.
זה הזמן להבין מה אפשר לעשות כדי להפחית את האכילה הרגשית ונזקיה.
ראשית, חשוב להקפיד על אכילה מסודרת אחת ל-3 שעות – 3 ארוחות עיקריות של חלבון, ירק, מנת שומן בריא ומעט פחמימה, לצד 3-2 ארוחות בינים מסודרות. עצה נוספת ופרקטית בהחלט היא לאכול בצורה מודעת ליד השולחן מצלחת או באריזה אישית. העיקר שנדע להקשיב לצרכי הגוף שלנו.
ומה לגבי שתייה? מומלץ להתמיד בצריכה מספקת של שתייה לא מתוקה (עדיף גם ללא ממתיקים למיניהם), בדגש על מים כמובן. מי שבכל זאת זקוק למעט טעם מתוק, ניתן להוסיף פלחי לימון, תפוז, מלפפון ונענע, לואיזה, מליסה ועוד למים. הרציונל פשוט –כדאי למנוע אכילה בצמא במקום רעב. גם כאשר מתחשק לכם "לחטוף" איזה משהו לנשנש, תמיד עדיף לשתות איזה כוס משקה, שעשויה להפחית ולו במעט את הדחף והחשק לפחמימות פשוטות.
הקפידו לשמור במקרר גם ירקות ופירות חתוכים, כמו גם גבינות, יוגורטים, שקדים ואגוזים. כל אלו ישמשו אתכם לארוחת ביניים בריאה יותר. זוהי הזדמנות גם להפחית את הזמינות או הנגישות של חטיפים, שוקולדים ושלל נשנושים עתירים בסוכר.
ענבר ויטנברג, דיאטנית בריאטרית MSC, ראש תחום בריאטריה במחוז מרכז כללית לשאלת "כיצד להתמודד כאשר מגיע הדחף לאוכל?" יש להבין כי הדחף הזה לא תמיד נובע מתוך רעב. במצב שכזה מומלץ לעצור, לבצע 5 נשימות עמוקות ובעיקר לחבק את עצמכם. זה הזמן לשאול את עצמנו מה מציף את אותו דחף לאכילה רגשית. יתכן כי מדובר בעייפות, תחושת תסכול, הרגשת חוסר חיוניות, פחד, כעס, עצב והרשימה עוד ארוכה. הסוד בהקשר הזה טמון במודעות למצב והבנה כי מדובר באפקט טבעי של הגוף. במצב שכזה עלינו למצוא את הדרך כיצד להתמודד איתו, תוך חיפוש אחר אמצעי ויסות חליפיים לאכילה המותאמים לרגש או לטריגר המעורר את האכילה הרגשית.
דוגמה לאמצעי ויסות שכאלה הם, בין היתר, שתיית מים קרים, תה או קפה חם, מקלחת מפנקת, החזקת קרח בידיים או בפה, האזנה למוסיקה שאנחנו אוהבים, ביצוע פעילות גופנית, שיחה עם בן משפחה או חבר, כתיבה, ריקוד, שירה, וזוהי רשימה חלקית בהחלט. העיקר שתעניקו לעצמכם את הפתרון הנכון המותאם אל "האני העצמי שלכם" וכזה שיאפשר לכם להתמודד בצורה אפקטיבית עם האכילה הרגשית, שכן בסופו של יום הדבר החשוב ביותר הוא שפשוט תוכלו להתחבר לעצמכם.
זכרו, המטרה אינה להעלים לגמרי אכילה רגשית, בטח שלא בתקופה שכזו, אלא לדעת כיצד לנהל אותה ולמזער את נזקיה.
אם אתם מרגישים שהאכילה הרגשית מנהלת אתכם במקום שאתם אותה , למרות כל הנכתב כאן זה בדיוק הזמן להתחיל או לחדש מפגשים עם דיאטנית מטפלת גוף נפש או מומחית לטיפול באכילה רגשית.
הכותבת הינה דיאטנית בריאטרית MSC, מטפלת בהשמנה, אכילה רגשית ובולמוסית, ראש תחום בריאטריה במחוז מרכז כללית
