"שטן של בן אדם"- חופש הביטוי או לשון הרע? סיפור חשוב על האיזונים החוקתיים ואזרח קטן שנלחם על האמת שלו ומילים שנכתבו בתום לב

"מדובר במקרה מובהק של ביקורת על התנהלות של עובד ציבור, אשר עפ"י הפסיקה מוגנת בחופש הביטוי" עו"ד גיא יעקב

הנתבע באמצעות בא כוחו עו"ד גיא יעקב ורוזית יעקב טען בכתב ההגנה כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה להרתיע את הציבור ולפגוע בחופש הביטוי של המשתמשים ברשת וכי אין מדובר בפרסום לשון הרע מאחר ולא פרסם דבר על מנת לפגוע בתובע ולבזותו ואף לא תרם להפצת הסרטון, אלא הגיב, כמו מאות מגיבים אחרים, מתוך סערת רגשות, לדברים הקשים שנצפו בסרטון, בתגובה המוגנת במסגרת זכותו החוקתית לחופש הביטוי. לטענת הנתבע, בסרטון נראה שוטר מפעיל כוח בלתי סביר כלפי אדם מבוגר המנסה להתגונן מפניו ושהסרטון לא הותיר רבים מהצופים בו אדישים למראה שוטר, שתפקידו להגן על הציבור, נוקט באלימות בלתי מידתית כלפי האזרח, אשר לא עשה דבר המסכן את התובע או את הציבור. עוד טען הנתבע כי התביעה שהוגשה היא תביעת סרק, מאחר ומדובר במקרה מובהק של ביקורת על התנהלות של עובד ציבור, אשר עפ"י הפסיקה מוגנת בחופש הביטוי וכי התגובה שפרסם אינה מהווה פרסום לשון הרע ולחלופין היא חוסה תחת הגנות תום הלב.

"הדיון בתביעה וביתר תביעות השוטרים צפוי להרתיע אזרחים מליטול חלק פעיל בשיח ציבורי חשוב המתקיים ברשתות החברתיות" האגודה לזכויות האזרח

כאן נכנסה לתמונה גם האגודה לזכויות האזרח שהצטרפה להליך כידיד בית משפט (מצ"ב לינק לבקשה המלאה) ובעמדה שהוגשה מטעמה טענה כי התביעה הנ"ל כנגד ע' היא אחת מתוך גל של עשרות תביעות דיבה, שהוגשו ע"י שוטרים, לאחר שהועלו לרשת סרטונים המתעדים אותם נוהגים באלימות במפגש עם אזרח, נגד משתמשים ברשת אשר הגיבו לסרטון. האגודה ציינה, כי ברובם ככולם של המקרים, מיוצגים התובעים ע"י אותו משרד עו"ד והתביעות מנוסחות באופן זהה ושבעוד שהשוטרים מסתייעים במימון התביעות בקרנות שונות שמעמידה המשטרה לרשותם, הרי שהאזרחים הנתבעים, הנבחרים – כך טענת האגודה – באקראי מתוך מאות המגיבים, הם לא אחת אנשים פשוטים מעוטי הכנסה אשר אינם יודעים להתמודד עם ההליך המשפטי, ורבים מהם  נאלצים להתפשר עם התובע כדי להימנע מניהול הליך משפטי העלול לגבות מהם מחירים כבדים. לסיכום, טענה האגודה כי הדיון בתביעה וביתר תביעות השוטרים צפוי להרתיע אזרחים מליטול חלק פעיל בשיח ציבורי חשוב המתקיים ברשתות החברתיות ולפגוע במאמצים לצמצם את האלימות המשטרתית, ולפיכך נוטה הכף לטובת ההגנה על חופש הביטוי.

"אין ספק, כי הטלת אחריות בלשון הרע בגין התבטאויות המובאות בתגובות בשיח מעין זה עלולה להרתיע רבים מן המשתתפים בשיח ולפגוע בו אנושות." השופטת- כרמית בן אליעזר

השופטת כרמית בן אליעזר שדנה בתיק כתבה בפסק "אחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, מצאתי כי דין התביעה להידחות"…. והוסיפה עוד "עמדתי היא, כי אף שהאמירה "שטן של בן אדם" כשלעצמה היא אמירה בוטה, אשר עלולה להשפיל אדם ולבזותו בעיני הבריות – הרי שבחינת הפרסום על רקע הקשרו ומאפייניו כתגובה ברשת הפייסבוק, ובהתחשב בתכליתו של חוק איסור לשון הרע ובאיזון החוקתי המתחייב בנסיבות העניין, מובילה למסקנה כי אין מדובר בפרסום אשר יש להטיל אחריות בלשון הרע בגינו".

השופטת בן אליעזר התייחסה בפסק הדין גם לסוגיה החשובה של הפרסום ברשתות החברתיות  "ביקורת ציבורית על אלימות משטרתית בכלל, ואלימות משטרתית באכיפת ההגבלות שהוטלו בתקופת הקורונה בפרט – הוא נושא בעל חשיבות ציבורית משמעותית. לא יכולה להיות מחלוקת של ממש כי זהו נושא שראוי וחשוב לעורר ולעודד לגביו שיח חופשי ומוגן ככל הניתן ממגבלות וחסמים. הבמה הטבעית והנגישה ביותר לניהולו של שיח חשוב זה היא ברשתות החברתיות, אשר בהן לכל אחד מן המשתתפים – לרבות אלו המשתייכים לשולי החברה, הרואים עצמם לא אחת (בצדק או שלא בצדק)  קורבנות לאותה התנהלות שכלפיה מופנית הביקורת, ואשר עד לפני שנים לא רבות קולם כמעט ולא נשמע – האפשרות והזכות להביע את דעתו. הדינמיקה במסגרתה מועלה לרשת סרטון המהווה בסיס לדיון, אליו מגיבים המשתתפים בהיזון חוזר – היא טבעית ובאופן כללי אף מבורכת. אין ספק, כי הטלת אחריות בלשון הרע בגין התבטאויות המובאות בתגובות בשיח מעין זה עלולה להרתיע רבים מן המשתתפים בשיח ולפגוע בו אנושות".

"יש להישמר מפני סיווג הדיבור על פי סגנונו, אשר עשוי לייחד את חופש הביטוי למיטיבי הדיבור ולצחי הלשון לבדם. חופש הביטוי צריך שיהיה שמור גם לעלגי הלשון, שהם תכופות גם קשיי היום" השופטת- כרמית בן אליעזר

כאן הוסיפה השופטת בפסק הדין המנומק מספר משפטים בעלי חשיבות רבה בנושא: "יש להישמר מפני סיווג הדיבור על פי סגנונו, אשר עשוי לייחד את חופש הביטוי למיטיבי הדיבור ולצחי הלשון לבדם. חופש הביטוי צריך שיהיה שמור גם לעלגי הלשון, שהם תכופות גם קשיי היום….. הגם שהביטוי בו בחר הנתבע לעשות שימוש אכן בוטה, הרי שבבחינה אובייקטיבית של תוכן הפרסום, בהתחשב בטיבו ובהקשרו (תגובה לקונית הטובעת ב"ים" של תגובות דומות), נראה כי הקורא הסביר יפרשה כהבעת דעה לגיטימית ולא מעבר לכך, וסביר כי לא ייחס לה משקל מיוחד."

"העובדה שהתובע לא נזכר בשמו, ושעיקר הביקורת אינה מופנית כלפיו באופן אישי, אלא כלפי אלימות משטרתית באשר היא, מעמעמת את עוצמת הפגיעה בשמו הטוב, ומובילה למסקנה שבאיזון בין שתי הזכויות החוקתיות שעל הכף, בנסיבות נוטה הכף למסקנה כי ידו של חופש הביטוי על העליונה….. עפ"י האיזונים החוקתיים המתבקשים ויישומם בנסיבות המקרה, נוטה הכף למסקנה כי אין לראות בדברים משום פרסום לשון הרע שהחוק מטיל אחריות בגינו…. מעבר לכך אציין, כי אף אילו היה מקום למסקנה כי מדובר בפרסום לשון הרע, עמדתי היא, כי בנסיבות העניין היה מקום לקבוע כי הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15(4 )לחוק."

"הביטוי בו עשה הנתבע שימוש, אשר נועד להביע סלידה ושאט נפש מהתנהלות התובע, כפי שנצפתה בסרטון, הוא אכן בוטה וצורם, אך איני סבורה כי הוא חורג מתחום הסביר"

לסיכום, כתבה השופטת בפסק הדין: "ההגנה הרלוונטית היא זו הקבועה בסעיף 15(4 )לחוק, המגנה על פרסום שנעשה בתום לב והמהווה "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות". בענייננו, אין כל מחלוקת כי התובע שימש בתפקיד רשמי ציבורי, וכי התגובה מהווה הבעת דעה על התנהגותו בתפקיד זה, כפי שמשתקפת בסרטון, ועל אופיו, מעשיו ודעותיו כפי שנתגלו באותה התנהגות. אמנם, הדעה הובעה במילים חריפות "שטן של בן אדם", אך אין הדבר מוציא אותה מכלל הבעת דעה, והתובע אף אינו טוען אחרת.

יצוין, כי הביטוי בו עשה הנתבע שימוש, אשר נועד להביע סלידה ושאט נפש מהתנהלות התובע, כפי שנצפתה בסרטון, הוא אכן בוטה וצורם, אך איני סבורה כי הוא חורג מתחום הסביר, כאשר גם שאלת הסבירות בהקשר זה נבחנת בהתחשב בכך שמדובר בתגובה ברשתות החברתיות ותעיד על סבירות הביטוי השוואתו לרבות מתוך מאות התגובות האחרות, מכאן, שחלה החזקה הקבועה בסעיף 16 (א) לחוק, לפיה הפרסום נעשה בתום לב, חזקה אותה לא עלה בידי התובע לסתור.

למען הסר ספק אבהיר, כי גם הקביעה לפיה פרסום נעשה "בתום לב" כמובנו בחוק איסור לשון הרע, אין פירושה כי הפרסום היה ראוי, ובוודאי שאין בה כדי לומר כי הייתה הצדקה עניינית למלים הקשות בהן התנסח הנתבע, אלא כי עפ"י האיזונים החוקתיים המתבקשים ויישומם בנסיבות המקרה, נוטה הכף לטובת תחולת ההגנה."

תגובת עו"ד גיא יעקב, שייצג את הנתבע ע' במשפט:

"בשנים האחרונות, עם התפתחות המדיה החברתית בכלל ופייסבוק בפרט, יש מגמה הולכת וגוברת של הגשת תביעות דיבה נגד אזרחים פשוטים, בניגוד למגמה שהייתה רווחת עד לפני מספר שנים בהגשת תביעות נגד גופי תקשורת. בנסיבות אלה, יש חשיבות גדולה לפסק הדין שניתן, שלמעשה משרטט את גבולות ההגנה על חופש הדיבור של האזרחים באינטרנט".