בראיון ראשון כראש עיריית טירת כרמל, מספר דודו כהן על ההיערכות לאור המצב בצפון, ועל המסע לראשות העיר: "דיברנו לאנשים בגובה העיניים. הוכח שכסף לא יכול לקנות ערכים"
בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד ראש עיריית טירת כרמל, דודו כהן מדבר על הכל: מההיערכות המיוחדת למצב בצפון: "המלחמה הבאה תהיה שונה מכל מה שהכרנו. נערכים לכל תרחיש" * על ההחלטה לרוץ לראשות העיר: " אני מחובר בנימי נפשי לעיר הזאת, אבל בסביבתי אמרו שהשתגעתי" * ועל הסיבה שלדעתו ניצח: "הציבור רצה לא משהו שהוא בעיקר כסף או אינטרסים, אנשים רוצים מישהו שמדבר אליהם בגובה העיניים"
דודו כהן, כמו ראשי עיר נבחרים אחרים נכנס לתפקיד לפני קצת יותר משבועיים. תמיד אומרים שיש לכל אדם שנכנס לתפקיד כמו ראש עיר – 100 ימי חסד, אבל המציאות שאנו מצויים בה מאותו 7 באוקטובר, כפתה עליהם סדר יום שונה ממה שתכננו במירוץ לראשות העיר לפני האירוע הקשה. כהן נאלץ להיכנס לתפקיד כשכורח המציאות מביא אותו לשים בראש סדר העדיפויות נושאים כמו ביטחון וחירום.
דודו, תוכל לספר לנו איך הייתה הכניסה לתפקיד בימים אלו ואיך אתם נערכים לחזית שעלולה להסלים עוד יותר מצפון?
"יש משהו שנכפה על כולנו – מהרגע שמערכת הבחירות נדחתה מאוקטובר ונכנסנו לאסקלציה מגבול הצפון, שהיא משנה לחלוטין את סדר העדיפויות שראשי הערים בכל המטרופולין, ובכלל בכל אזור הצפון מטפלים בהם. הנושא המרכזי, שעומד בסדר העדיפות זה המוכנות לשעת חירום – כמו שראינו בימים אלו ממש עם התקיפה מאיראן וכן עם הפנים לגבול הצפון ולחיזבאללה. מסתמן שזה הולך לכיוון של אסקלציה. אנחנו צריכים להיערך לכל תרחיש – מקווה שזה לא יעמיד אותנו במבחן ממשי, אבל לשם נראה שאנחנו הולכים.
"אחרי ה-7.10 אי אפשר לומר שזה יקרה, חייבים להיות מוכנים להכל – ולא רק מבחינה ביטחונית, זה כולל מוכנות לאירועים כמו רעידת אדמה. אנחנו קרובים לשבר הסורי- אפריקאי, ויש לנו אזור שמועד לשריפות בעיקר בחודשי הקיץ אליהם אנחנו נכנסים. אז המוכנות היא לשעת חירום הכוללת ביטחון והתמודדות עם איתני הטבע. כרגע, האיום הבטחוני זה בראש סדר העדיפות".
מבחינה מעשית, מה זה אומר לגבי הצעדים שאתם תנקטו בעיר?
"המלחמה הבאה תהיה שונה מכל מה שהכרנו. לא מדובר רק בנזק שעלול להיות, אלא גם לחיות בתנאים שהציבור לא רגיל לחיות בהם: בלי חשמל, בלי ניידים, בלי רשתות תקשורת, בלי אפשרות לקבל שירותים כמו בנקים או שירותים ציבוריים. חוויתי כמה וכמה מלחמות בימי חיי, זה יהיה שונה לחלוטין. העורף יהיה ממש בחזית, לכך אנחנו לא מורגלים. לכן, צריך להביא את המוכנות שלנו כעיר וכחברה בכלל, להתמודד עם תרחיש שהוא ימשך לתקופה מסוימת".
מדובר בתרחיש שעלול לקרות בתוך כמה שבועות או חודשים ספורים – לכן, התהליך שאתם מצויים בו הוא מואץ.
"נכון מאוד. זה תהליך שהתחלנו אותו ברמה החשיבתית. אנחנו נמצאים בקשר עם כל גורמי הממשלה ממשרד הביטחון וכמובן גם עם הצבא ופיקוד העורף בתוכו וכן עם ארגוני החירום וההצלה. זה מאמץ של כולם".
אין ספק שמטרופולין חיפה יהיה אחד היעדים הכי מטווחים על ידי חיזבאללה במידה ותפרוץ מלחמה של ממש מהצפון.
"חסן נסראללה מדבר על זה מפורשות, כבר כמה שנים. חיפה היא יותר הנקודה החמה. אנחנו חלק מהמטרופולין. חווינו מלחמות ואנחנו עם שיודע להסתגל. כילד תרגלו אותי לשים מסיכות אב"כ. עברנו מלחמות, פיגועים ונדע להתמודד גם עם זה. נכין את עצמנו כמה שיותר טוב על מנת למנוע פגיעות בנפש, אבל אנחנו עם חזק שיודע להתמודד.
"אם אני פורט את זה לגורמים: יש תשתיות, מיגון, אנרגיה, קשר, מוסדות חינוך ומרכזי שליטה – יש היערכות אישית של מה צריך להיות בכל בית בממ"ד ובכלל. כולנו נפעל לפי הנחיות תמיד שיצאו מפיקוד העורף, בקור רוח ובלי היסטריה. נעביר מידע כמה שיותר מדויק לתושבים. הכל בכדי שביום שנדרש לשעת כושר, נהיה מוכנים. אחרי ה-7.10 אי אפשר לומר שהכל יהיה מאה אחוז, אבל שואפים לכך".
מהשב"כ לראשות העיר – המסע של הילד מטירת כרמל
עד לפני שנה, השם דודו כהן לא הסתובב במסדרונות העירייה או הפוליטיקה המקומית. כהן היה דמות מוכרת בעיר בשל פעילותו החברתית ולמען הקהילה שהייתה במשך שנים, אך מעולם הוא לא עסק בפוליטיקה או היה מקושר לפוליטיקאי זה או אחר בעיר. במשך שנים הוא היה איש שב"כ עם חיים פרטיים. ההחלטה שלו לפני כשנה להיכנס למירוץ לראשות העיר, הפתיעה רבים בעיר. בניגוד לראשי עיר בעבר שנבחרו בטירת כרמל, דודו כהן לא משויך ל"קבוצה" מסוימת בעיר, ולא עשה הסכמים עם מגזרים שונים בעיר – כפי שעשו ראשי עיר אחרים בעבר. בבחינה של המצביעים לדודו כהן, בולטת הצבעה מגוונת מכל שכבות הגיל, וכל השכונות בעיר בין החדשות לוותיקות.
בדיעבד, אחרי שנבחרת, האם הופתעת מהבחירה הגדולה שלך?
"לא הפתיע אותי, זה היה חלק מהאסטרטגיה. אני דור רביעי בטירת כרמל ואני מגיע ממשפחה גדולה. ועם זאת, גם במשפחה שלי היה מי שתמך באלי כהן. המשפחה שלי הכניסה שני נציגים משני צדי המתרס: את איתי ברזני שסבא שלו וסבא שלי אחים. אני באתי ממקום שהוא אחר לחלוטין – לשבור את המחיצות: דתיים- חילונים, נשים-גברים, ותיקים-חדשים, שמאל-ימין, צעירים-מבוגרים. שברנו את כל המחיצות האלו. היו לי גם כמה החלטות בתחילת הדרך, הראשונה בהם זה לקחת אתי חברה צעירים שלא היו חלק מהמערכת הפוליטית, אלא דמויות חדשות וגם נשים וגברים – כולם איכותיים ומגיעים מעשיה חברתית וקהילתית. אני את אמי אפומדו (מ"מ ראש העיר), הכרתי בפעילות חברתית וכך גם את שאטו מספר 3 שלי שהוא בעל עבר קהילתי עשיר וכולם עם מחויבות לעשייה לציבור – ללא עסקנות פוליטית. הלכנו על שליחות אל מול עסקנות ושליחות אל מול ג'ובים. פוליטיקה מבחינתי זה אמצעי ולא מטרה.
אני עזבתי ג'וב מאוד טוב ומפנק. הייתי ותיק, היו לי את כל התנאים ובשב"כ אומרים שאני השתגעתי".
אחרי ה-7.10 אגב, דגדג לך לחזור לשירות ולשב"כ?
"בהחלט דגדג. הייתי חודשיים במילואים אבל יש לי חברים שנותנים את הנשמה שם ואני יודע מה הם חווים ואנחנו חייבים להם המון".
בחזרה למערכת הבחירות המאוד סוערת שהייתה בטירת כרמל ובעיקר יצרית בסבוב השני שבו התמודד דודו מול אלי כהן, אומר דודו: "לא הופתעתי מהתוצאות, גם כשהיה גל מאוד גדול נגדי. אצלנו הייתה נשמה- אצלי אף אחד לא קיבל משכורת ועשינו קמפיין מאוד רזה. מהצד השני היה הרבה כסף. לא היה לנו כמעט שילוט, מה שכן עשינו זה הרבה עבודת שטח. עשיתי למעלה מ-113 חוגי בית ותמיד חשבתי שאני רוצה לעשות שינוי בטירת כרמל. אני מחובר בנימי נפשי לעיר הזאת. הייתי פעיל במשך 10 שנים בהרבה מעגלים חברתיים, ציבוריים ותרבותיים – הקמנו גם פאב חברתי לא למטרות רווח וניסינו לפעול בהרבה יזמות חברתית. גיליתי את הפוטנציאל האדיר שיש פה – גם במקום וגם באנשים, אבל משום מה ההנהגה בעיר לא השכילה להוביל אותנו למקום נכון וזה תסכל אותי.
"החלטתי לפני שנתיים שזהו. ראיתי ששכבה שלמה של פוליטיקאים שממשיכים באותה דרך וידעתי שאם ניתן להם עוד 5 שנים, טירת כרמל תשאר תקועה באותו מקום. ניסיתי לעודד דמויות מסוימות שיקפצו למים הפוליטיים ואני ועוד חברים ניתן מאחורה את התמיכה, אנשים שבאים ממקום נקי. לצערי זה לא קרה, אז החלטתי לעשות מהלך והחלטתי לצאת לדרך".
מה אמרו על זה בסביבה הקרובה שלך?
(צוחק) "אמרו שיצאתי מדעתי. אבל לי הייתה תוכנית סדורה וידעתי לאן אני רוצה להוביל את זה. היה עליי הרבה מאוד לחץ – אמרו לי שאני לא מדבר בשפה הפוליטית, אני לא תוקף ולא מפזר הבטחות לאף אחד. אמרו לי שאני מתנהג כעוף מוזר. אבל ידעתי שזה מה שהציבור רוצה, כי זה מה שאני רציתי כתושב טירת כרמל. הציבור רצה לא משהו שהוא בעיקר כסף או אינטרסים, אנשים רוצים מישהו שמדבר אליהם בגובה העיניים. אני פגשתי מעל 2000 איש ב-113 חוגי בית. עשיתי שידורים חיים עם שאלות ותשובות ללא עריכה וצנזורה".
היה נגדך קמפיין מאוד שלילי בעיקר בסיבוב השני. זה פגע בך?
"באיזשהו שלב אנשים תהו אם אני מפעיל את הקמפיין נגד עצמי. כי זה היה קמפיין כל כך מגוחך – עם אי סדרים על ועד בית ועוד שטויות. לא היה בקמפיין שום דבר שהוא אמת. אצלנו בשב"כ אומרים: 'את העבודה הכי שחורה צריכים לעשות האנשים הכי נקיים'. אני מגיע ממקום שבכל תקופה בודקים אותי בפוליגרף, כי זה חלק מדרישות התפקיד. הקפתי את עצמי באנשים כל כך ישרים שגם אם אני חלילה אתפתה, הם יישרו אותי מהר. כסף לא יכול לקנות ערכים. באיזשהו שלב, הכסף הגדול מהצד השני הפך לחיסרון – רק אני זה שדיווח על כל תרומה והלוואה, כי שקיפות היא חומר החיטוי הכי טוב שיש. וזה מה שיש אנשים שלא הבינו. היו מפלגות ארציות שבחשו בקלחת וגורמים חיצוניים לעיר. אבל לי היו 3 דברים: רוח לחימה, אנשים שנלחמים על הבית שלהם ועל עתיד הילדים שלהם והיה לנו את הציבור – אני ידעתי באוגוסט שאנחנו בכיוון הנכון, היו הרבה מאוד "מכות" שהורידו אותי, אבל אחרי שעתיים התעשתנו והמשכנו ללכת ולדבר לאנשים בגובה העיניים ואנשים האמינו בנו. בעברי הלא רחוק הפעלתי סוכנים, והשיטה הייתה לרתום אנשים לרעיון – ואי אפשר לכבות רעיון. והם רתמו אנשים מסביבם.
"אני הלכתי על מה שקראתי לו 'שיטת כיכר תחריר' – זה להגיע לאנשים בקשר אישי, דרך רשתות חברתיות, ברחוב, חוגי בית בכמויות מטורפות. כמעט כל ערב היו לנו חוגי בית. גם במלחמה שמרתי על קשר עם הציבור וגם שידורים חיים עם שאלות. הגעתי לאנשים הביתה – וזה ניצח", מסכם דודו כהן ומציין שוב: "הניצחון בבחירות הוא לא שלי, הוא של התושבים, של כל האנשים שמסביבי שבאו עם רצון לעשות, לשנות ולשפר מבלי שום אינטרס נסתר, הכל בלב נקי ובמחויבות גדולה לתושבים ולקהילה".
צילומים: עיריית טירת כרמל ויח"צ
