דו"ח מבקר המדינה בנושא אכיפה סביבתית מפורסם השבוע. הדו"ח מצביע על ליקויים רבים בתחומי האכיפה הסביבתית, כאלה שיש להם השפעה מהותית ומשמעויות רבות בכל אספקט בנושאי הגנת הסביבה באזור המפרץ
יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, עו"ד שרית גולן שטיינברג: "אנחנו מבקשים להסדיר את הסמכויות של האיגוד לפקח על המפעלים המוגדרים כבעלי סיכון גבוה, ועל ידי כך לוודא כי מרבית המפגעים המתגלים בפעולות הפיקוח מגיעים לידי אכיפה."
בימים אלו, מפורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא אכיפה סביבתית. דו"ח זה מהווה ביקורת לליקויים שנמצאו בדו"ח שהוגש בשנת 2019, ומצביע על שורה ארוכה של נושאים מרכזיים ומהותיים בתחומי האכיפה והפיקוח הסביבתיים אשר טרם טופלו מביקורת זו וכן בביקורות שבוצעו קודם 2019. הדו"ח מחדד את חשיבותם הרבה של הנושאים הללו ואת הצורך וההכרח לטפל בהם ע"מ לאפשר אכיפה סביבתית נאותה והכרחית– אשר אי הימצאותה מעודד עלייה בכמות המפגעים החמורים והעבריינות בתחום זה. הביקורת מצביעה על העובדה כי למעלה ממחצית מהמפגעים המדווחים בעיר חיפה אינם נאכפים וכן, במקביל נרשמת עליה של כ- 137% בכמות המפגעים החמורים בשנים 2013 -2021, המתרחשת לצד הירידה במס' ביקורי הפיקוח במפעלים. גם מפגעים שאותרו לרוב לא נאכפים, ואם כן, לעיתים ע"י הסדרה שאינה מתועדת ואינה כפופה לכללים אחידים. הנתונים מצביעים על אכיפה פלילית בשיעור נמוך, רובם הגדול של התיקים שנפתחו עקב גילוי מפגעים, נסגרים ללא הגשת כתבי אישום ורק כ 0.4% מכלל התיקים מגיעים לכדי כתב אישום. כמו כן, הדו"ח מצביע על שורת ליקויים בתחומי כ"א – תקנים שלא מאוישים, כ"א שאינו מקצועי דיו בטיפול בנושאי פיקוח ואכיפה, – עובדה זו גורמת לתת פיקוח בנושאים הדורשים ידע מקצועי, לוחות זמנים לטיפול במפגעים שאינו מוסדר ומותאם לאופי וחומרת המפגעים ועוד ליקויים חמורים נוספים.
יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, עו"ד שרית גולן שטיינברג: "מדו"ח המבקר ניכר כי ישנו פער אדיר בין צרכי האכיפה הסביבתית לבין כוח האדם והמשאבים המצויים בידי המשרד להגנת הסביבה. עובדה זו מצביעה על קשר ישיר למידת ההרתעה של הרגולטור מול מפעלים מזהמים ועברייני הסביבה. איגוד ערים מפרץ חיפה מתריע על הפער הזה מזה זמן רב, ואף ציין זאת בהתנגדות שהגיש לשינוי חוק רישוי העסקים ומתן היתר משולב למפעלים המזהמים. במסגרת החקיקה הזו, שנידונה בימים אלו בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לא הוקצו תקנים נוספים לאכיפה מול מפעלים ועסקים, בינוניים וקטנים, מולם פועלים איגודי הערים והיחידות הסביבתיות. זאת ועוד, בחוק ההסדרים מצויים הליכי חקיקה שעלולים להחליש אף יותר את הרגולציה הסביבתית, ובתוך כך היוזמה להחליף את נציגי המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון ביועצים פרטיים, חוק תשתיות לאומיות, שיאפשר הקמה מהירה תוך התעלמות מחוקי מניעת מפגעים ודריסת סמכויות המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות, וכן העברת סמכויות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה מול תחנות הכוח לוועדת שרים לתשתיות. איגוד ערים פועל במפרץ חיפה, במקביל למשרד להגנת הסביבה, ועורך ביקורות פתע ופיקוח שגרתי במפעלים, בהתאם לרגולציה שמכתיב המשרד להגנת הסביבה. לאור לוחות הזמנים הארוכים, והקושי באיוש התקנים ביחידות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, אנו מבקשים להסדיר את הסמכויות של האיגוד לפקח על המפעלים המוגדרים כבעלי סיכון גבוה, ועל ידי כך לוודא כי מרבית המפגעים המתגלים בפעולות הפיקוח מגיעים לידי אכיפה."
