לרופא/ה שלי מגיעה תודה: לרגל "יום הרופא" תכירו 5 רופאים מיוחדים ממרפאות כללית בקהילה במחוז חיפה והגליל המערבי

מפגש בין אדם לרופאו

שומעים רבות על העומס הרב במערכת הבריאות, על המחסור ברופאים והמגבלות התקציביות, "יום הרופא" מזכיר לנו את הרופא כאדם, שכן כולנו יודעים שלמרות העומס, הקשיים, החוסרים, יש במפגש של אדם עם רופאו, רגע ייחודי. רגע של כנות ופתיחות בו מפקיד כל מטופל את סל החששות והדאגות שהוא נושא עימו בידיו של מישהו שמקשיב לו, שנמצא שם עבורו ויעשה כל שביכולתו לתמוך בו, להכיל את ההתמודדות שלו, לטפל בו ולסייע לו לחזור לקו הבריאות",  מספרת ד"ר לילך צולר המנהלת הרפואית במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית. "היכולת הזאת לנתינה ולדאגה לזולת, שבה ניחן כל רופא, היא ליבת השליחות במקצוע, ויום הרופא הוא הזדמנות לכל אחד מאיתנו לזכור את הרופאים שלו כבני אדם ולהודות להם שהם שם עבורנו

ד"ר עבדאלה חטיב – מרפאת רבין בכרמיאל

תכירו את: ד"ר עבדאללה חטיב מטמרה, רופא ילדים בן 49, נשוי ואב ל-4 ילדים. רופא 17 שנה, למד בבולגריה ועובד כיום במרפאת רבין בכרמיאל.

תחביב: אופני הרים, פעמיים בשבוע, מזה 15 שנה. כולל מסעות של 200 ק"מ ומעלה. לדבריו, זה מטעין אותו באנרגיות מחודשות לחזור במרץ לעבודה.

מה הכי חשוב בעיניך במקצוע שלך?

"שליחות, סיפוק מהטיפול ועזרה לזולת זה מה שמניע אותי. זה כמובן לא קל נוכח העומסים והשחיקה ביומיום, אבל אני נושם עמוק ובא עם אנרגיות ומרץ. אני בא לעבוד ולא לעבודה".

למה בחרת דווקא ברפואה?

"תמיד חלמתי להיות רופא. מכיתה י"א הייתי מצויין בביולוגיה וכימיה והתעמקתי בגוף האדם, והרגשתי שזה המקצוע של חיי.  אין לנו רופאים במשפחה, אבל אחותי רוקחת, ובגיל 22 נסעתי ללמוד".

אם לא היית רופא, בוודאי היית..?

"גם רופא. לא יכול לדמיין את עצמי עושה משהו אחר."

איך נראה יום עבודה שלך?

"מתחיל ב-7:30 בעבודה מנהלית, עובר על סידור העבודה, מבצע קליטה למעבדות, מנפיק אישורים ומגיע תמיד מוקדם. בהמשך מקבל מטופלים וכל עשר דקות יש ילד עד השעה 16:00. עכשיו יש עומס גדול בגלל מחלות חורף ושפעת. בשבוע שעבר יצא לי לבדוק מהשעה 13:00 עד 19:00 , כ 120 ילדים. שזה המון".

שתף בסיפור או מקרה מיוחד שנותן כוח להמשיך.

"יש הרבה סיפורים. יש הרבה ילדים שצריכים רפואה מעמיקה, למשל תינוק שהגיע עם תגובה אלרגית, הכחלה וקשיי נשימה, וניטור טיפול נמרץ. טיפלתי ונתתי תרופות מצילות חיים וכשמד"א הגיע למרפאה הוא התאושש והארוע היה כבר מאחורינו. המקרים האלו נותנים לי רצון להתעמק ולהתאמץ ולאהוב יותר את המקצוע. בנוסף, יש הרבה משפחות שאני איתן בקשר הדוק בעקבות טיפולים בילדים".

איך היית מאפיין את הרפואה בישראל? לשימור ולשיפור.

"רפואה מצוינת בהשוואה לעולם, אבל צריך עשות מהפכה בעיקר בלימודי הרפואה בישראל. רופאים שמקלידים עם אצבע אחד לא יכולים להמשיך ללא הכשרה טכנולוגית תואמת. צריך לשלב רפואה חדשנית ולהכשיר טכנולוגית בעיקר בקרב רופאי הקהילה. צריך לחבר את ההווה לעתיד הטכנולוגי ולגשר על הפער".

אילו הישגים ופריצות דרך בקריירה היו לך לאורך הקריירה?

"כשהגעתי לכרמיאל ולכללית זה הישג מבחינתי, ולא רואה עצמי במקום אחר. לפני כן עבדתי במחקרים בתחום הסרטן והרגשתי שעזרתי להרבה אנשים במובן של מניעה וזיהוי מוקדם של סרטן ".

מהו חשיבותו של יום הרופא?

"אנשים צריכים רופא כמעט יומיום, וזה נחמד להזכיר שאנו מצילים נפשות. צריך לכבד ולהעריך אותם ולציין את הטוב , לצד גינוי והוקעה של האלימות, ולזכור שאנחנו כאן כדי לעזור".

ד"ר ג'עפר עסאלה – מנהל כללית בג'דיידה – מכר

ד"ר ג'עפר עאסלה, בן 49 , נשוי +חמישה ילדים, גר בעראבה. למד רפואה בגרמניה והתמחה בכירורגיית לב חזה בסורוקה. בשנת 2015 החליט לעבור לרפואת משפחה והתמחה שנית, וכיום הוא מנהל את מרפאת הכללית בג'דיידה – מכר.

תחביב: לטייל ולבלות זמן עם המשפחה. בכל סופ"ש בוחרים אתר ומטיילים בטבע.

מה הכי חשוב בעיניך במקצוע הרפואה?

"הקשבה והכלה. להקשיב ולנסות להבין את הסבל של המטופל ולנסות להבין ולסייע.  אדם לא סתם מגיע אלינו לבילוי, הוא סובל והוא מאמין בנו כרופאים ומבקש לשתף אותי בסבל שלו. עלינו להבין את הרקע הפסיכוסוציאלי – איפה גר, עם מה מתמודד ולהתאים טיפול הולם וחומל".

למה בחרת להיות רופא?

"חלמתי מילדות להיות רופא, אוהב את המקצוע ולא רואה את עצמי במקצוע אחר. גדלתי עם החלום והגשמתי אותו. אנחנו משפחה של 12 ילדים, ורובנו רופאים או רוקחים ".

למה בעצם עזבת את תחום כירורגיית לב חזה?

"עבדתי 10 שנים בכירורגית לב, ימים ולילות בעבודה, ובקושי ראיתי את ילדיי גדלים. לכן, החלטתי לעשות שינוי לרפואת משפחה ולהקדיש פנאי גם לחיים המשפחתיים".

אם לא הייתי רופא, מה היית?

"הייתי כן רופא.. "

תאר את יום העבודה במרפאה.

"אנחנו כמו משפחה ומתחילים את הבוקר בישיבת צוות בה משתפים מה קרה בלילה, אילו קשיים, משימות, וכו'. לאחר מכן מקבל מטופלים שזה עיקר העבודה, בין לבין מסייר במרפאה לטפל בנושאים מנהלתיים. המטופלים שלנו יודעים שאצלנו תמיד יש מענה, גם אם הרופא הספציפי אליו הגיעו איננו, והם בוחרים בנו בכל פעם מחדש".

מה נחשב בעיניך הישג בקריירה?

"בפן האישי,  אני גאה שאני נשוי באהבה לאישה תומכת ויש לי ילדים נהדרים ומשפחה חמה, ומקצועית גאה בשתי ההתמחויות שלי אחת בכירורגיית בית החזה ואחת ברפואת משפחה, מנהל מרפאה של 18000 מטופלים ויש לי שאיפה להתקדם בתפקידים יותר בכירים בניהול ומחכה לעיתוי מתאים".

תוכל לשתף באירוע מרגש במיוחד, שנותן כוח להמשיך?

"כרופא כירורג בבי"ח כרמל, הייתי אמור לבצע ניתוח לב פתוח בבחור צעיר מרמת הגולן. אביו לא זז ממיטתו. בשלב כלשהו, שאלתי את האב היכן הוא ישן, והוא ענה – ברכב. מיד התקשרתי לחבר וביקשתי שיארח אותו. למחרת בבוקר התקיים הניתוח בהצלחה רבה. ועד היום אנחנו בקשר חברי חם בין המשפחות. המטופל התחתן והחלים ומנהל חיים רגילים. והכל החל מאכפתיות ואמפתיה לחולה ומשפחתו, הקשבה ורצון לסייע במובן הרחב".

איך היית מאפיין את הרפואה בישראל?

"הרפואה כאן טובה ברמה עולמית ואנחנו עובדים בסטנדרטים בינלאומיים. המוטו שלנו בכללית זה 'צעד לפני', והייתי שמח ליותר  השקעה ברפואה מונעת ופיתוח מודעות, בעיקר במחלות משפחתיות שניתן לזהות סימני אזהרה ולמנוע. זה מאוד חסר במגזר הערבי."

מהי בעיניך חשיבותו של יום הרופא?

"בתוך כל עומס העבודה, אתה רואה שמישהו חושב עליך ואתה חשוב בעיני אחרים ויש מי שמעריך אותך. זו אות הערכה שאתה לא לבד ומתגאים בך. קצת כמו יומולדת .. וזה בא להזכיר את השליחות שלך בחיים. כי הרפואה בעיניי היא לא מקצוע, היא דרך חיים. אתה לא יכול להתנתק אחרי 8 שעות, החבילה מלווה אותך כל הזמן. אתה חושב על המטופלים שלך, חוקר עוד אפשרויות, וכל הזמן חושב מה הכי טוב למטופל ".

ד"ר אירנה קירשטיין – רופאה במרפאת רמת הנשיא בחיפה

ד"ר ארנה קירשטיין, בת 51 מחיפה, רופאת משפחה, נשואה ואמא ל-3 ילדים, גרה בחיפה, למדה בטכניון וכיום עובדת במרפאת רמת הנשיא בחיפה. 

תחביב:  ספורט. בעבר השתתפה בקבוצת טריאתלון וב"איש הברזל" בפרנקפורט. כיום, לומדת רפואת השמנה ושואפת להעלות מודעות בתחום ולהקים מרפאת השמנה בצפון.

מה הכי חשוב בעיניך במקצוע שלך?

"לראות את המטופל שמולי כאדם , לבסס יחסי אמון כמטפלת ומטופל, וליצור קשר טוב ומכבד בו הוא סומך עלי. זה הבסיס בעיניי עוד הרבה לפני ידע מקצועי".

למה בחרת ברפואה?

"למדתי בתחילה וטרינריה, סיימתי והתחלתי לעבוד, אבל משהו הרגיש לי לא מספיק מעמיק והרגשתי שחסר לי ידע, על אף אהבתי לחיות, רציתי לטפל בבני אדם.  התחלתי ללמוד רפואה מההתחלה כמו כל סטודנט. קיבלתי קצת פטורים בפיזיקה ומתמטיקה, אבל התחלתי משנה א'.  לא ראיתי את עצמי בשום תחום אחר ומאוהבת במקצוע".

איך נראה יום עבודה?

"קמה לפני 5, יוצאת לריצה או שחיה, מגיעה למרפאה ,  עוברת על הבדיקות, משיבה לבקשות שאנשים כתבו לי, מתקשרת למטופלים לפי הצורך, ובמהלך היום מעניקה טיפול למוזמנים ולא מוזמנים ומשתדלת לאזן ולקבל לפי רמת דחיפות. יש לי גם מטופלים במעקב השמנה. בהמשך, מתפנה לילדים וחוגים, ובערב לאימוני כוח".

אילו הישגים היו או את שואפת לממש?

"רפואת השמנה מרתקת אותי, ואני כעת בקורס בתחום ואני חושבת שהוא קריטי ברפואה מונעת ואורח חיים בריא. ארצה לקחת חלק בתחום ולהתקדם".

מקרה או אירוע שזכור לך במיוחד.

"לצערי חוויתי אירוע אלים. מטופל עם פוסט טראומה, שלף אקדח והניח על השולחן שלי. נאלצתי לדווח וללכת למשטרה. בהמשך, התברר שהאקדח לא אמיתי אבל החוויה היתה קשה. ולאחר מכן צריך לחזור ולתפקד כאילו כלום. יש גם מקרים של אנשים עם מחלות קשות וזה נכנס לך עמוק ללב. היה לי מקרה של אדם שליוויתי במשך שנים אשר נפטר בקורונה. הרגשתי כאילו נפרדתי מבן משפחה".

איך היית מאפיינת את הרפואה בישראל? לשימור ולשיפור.

"הרפואה מאוד מתקדמת, יש לנו אנשים  מצוינים בהיבט של ידע והן בהיבט של יחס למטופל.  אבל הם קורסים לפעמים תחת העומס, לפעמים לא מספיקים לאכול או לשירותים. אתה חייב לסגל שליטה עצמית עצומה על מנת לא להילחץ מהתור, ולהיות מסוגל לתת לכל אחד את מלוא תשומת הלב..

אם לא היית רופאה, בוודאי היית…

"רופאה".

מה חשיבותו של יום הרופא בעינייך?

"הרופאים עובדים יומיום בצורה סיזיפית עם נתינה מאוד גדולה ולפעמים לוקחים זאת כמובן מאליו. זה נחמד שפעם בשנה מזכירים ומציינים זאת. מטופלים מספרים לי שהתקשרו אליהם והם מחלקים שבחים ומחמיאים וזה תמיד נעים. יש לי מטופל שאומר שגם אם אעבור לעבוד באילת הוא יעבור אחרי.. פירגון זה תמיד נחמד".

ד"ר אורלי גולדשטיק – מנהלת את המרפאה היועצת עמק השלום ביוקנעם

ד"ר אורלי גולדשטיק, רופאה גינקולוגית, בת 55, נשואה ואם ל-3 ילדים גדולים, מתגוררת בקרית טבעון עובדת בשירותי בריאות כללית למעלה מ-20 שנה. כיום, מנהלת את המרפאה היועצת עמק השלום של כללית, ביוקנעם.

למדה בטכניון, הקימה את מרפאת הנשים של צה"ל בבי"ח 10 ולמדה גם רפואת ספורט. למעשה, היא רופאת הנשים היחידה בישראל עם תעודה של רופאת ספורט.

תחביב:  מתאמנת שנים רבות בקראטה שתורם לדבריה, ליכולות קוגניטיביות ופיזיות, לריכוז ולקואורדינציה.

מה הכי חשוב במקצוע שלך?

"הכי חשוב לי להיות מקצועית , לכבד את המטופלות שלי, לתת להן את הטיפול הטוב ביותר שאני מכירה, והרגשה שהן בידיים טובות".

למה בחרת להיות רופאה?

"בחרתי במקצוע בגיל צעיר מאוד, כנראה מתוך הערצה לרופא הילדים שלי בילדות. ובחרתי להיות גינקולוגית כי ברפואת נשים יש נגיעה באספקטים מגוונים כמו מניעה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה וכירורגיה, וכי כך אני משפיעה על בריאותן של נשים בכל גיל".

אך נראה יום העבודה שלך?

"אני מקבלת מוזמנות, מטפלת בתשובות לבדיקות שביצעו, וגם עוסקת בניהול המרפאה. בין היתר גם מבצעת הדרכות, מגבשת תכניות שיפור למרפאה, ופתרון בעיות בשוטף".

מה מרגש אותך במקצוע?

"אני מטפלת בנשות האזור מזה  20 שנה, וזה תמיד משמח לפגוש נערות צעירות שטופלו על ידי, הופכות לאימהות או לחילופין שטיפלתי בהריון של אמן וכיום הן באות אלי כנערות.

מה נותן לי את הכוח להמשיך? אמירת "תודה" ממטופלת בסיום מפגש רפואי  תמיד משמחת ומרגשת אותי.  זה לא מובן מאליו".

אם לא היית רופאה, בוודאי היית..?

"כנראה שהייתי גננת". לילדים צעירים, ומקנה להם ידע כללי ומיומנויות חברתיות.

הישגים ונקודות ציון בקריירה?

"הקמתי ביחד עם ד"ר מרב פרייברג את מרפאת הנשים של צה"ל בבי"ח 10 (מרפ"א צפון),  ובשנת 2006 הקמתי את המרפאה לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות ב"כללית", מרפאה שהייתה ייחודית בקהילה באותו זמן, ומאז קמו מרפאות דומות גם במחוזות אחרים. אני רופאת הנשים היחידה בישראל עם תעודה של רופאת ספורט, דבר המקנה לי כלים וידע לייעוץ וטיפול בתחום הגינקולוגיה לספורטאיות ורקדניות.  לאחרונה סיימתי לימודי תואר שני (MHA) בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת חיפה".

איך לדעתך מתאפיינת מערכת הבריאות בישראל? מה לשימור ומה לשיפור?

"יש בארץ כוח אדם מצוין, מיומן ומסור, שעובד בעומס קשה ובתנאים לא מיטביים.  שחיקה בקרב העובדים בתחום הרפואה בישראל היא מן הגבוהות, כפי שבא לידי ביטוי בסקרים רבים. שחיקה של עובדי מערכת הבריאות פוגעת בעובדים עצמם ובסובבים אותם, וכמובן שגם במטופלים!  צריך להקצות משאבים רבים יותר לטיפול ומניעה בתופעה. המערכת מצוינת מבחינת איכות הטיפול שניתן, אבל לצערי, קיימים פערים גדולים בין המרכז לפריפריה בעיקר בנגישות לשירותי הרפואה, ואת זה צריך לשפר".

מה חשיבותו של יום הרופא בעינייך?

"זה יום שבו עוצרים לומר תודה לרופאים ולרופאות בישראל.  תשומת הלב מחממת אל הלב, אולם חשוב לזכור שצריך לכבד את הרופאים במהלך כל השנה וכמובן להימנע מאלימות לסוגיה".

ד"ר אהובית טלמור – מנהלת מרפאת הרמן בקריית מוצקין

ד"ר אהובית טלמור, רופאת משפחה וספורט, מנהלת את מרפאת הרמן בקרית מוצקין. נשואה פלוס 3.

תחביב: מתאמנת הרבה, בעיקר בריצה. מנגנת בסקסופון וחליל ומופיעה בהרכבים של ג'אז ברחבי הארץ.

מה הכי חשוב בעיניך במקצוע שלך?

"להיות מכוונן – מטופל לפי מה שהוא צריך ולתפור לו חליפה אישית תואמת. חשוב לי להיות מסוגלת לכוון אותו לבחור באורח חיים נכון ולהצליח ליישם אותו".

למה בחרת דווקא ברפואה?

"תמיד רציתי להיות רופאה. ידעתי שאהיה רופאה וגם ידעתי שאהיה רופאת ספורט לפני שזה היה קיים בארץ.  הבנתי את החשיבות של הפעילות הגופנית בטיפול באנשים, ואורח חיים בריא כגורם קריטי למניעה טיפול במחלות והארכת חיים".

אם לא היית רופא, בוודאי היית..?

"רופאה.  או אולי פיזיקאית או עוסקת בספורט".

איך נראה יום עבודה שלך?

"מגיעה לפני הזמן בבוקר, עוברת על הצרכים של נושאי המרפאה, עוברת על הבדיקות של מטופלים ומתקשרת במקרה הצורך. ובהמשך מקבלת חולים, מדריכה מתמחים וסטודנטים, מטפלת בניהול המרפאה, ישיבות צוות מוביל, והיום שלי נגמר כשעה לאחר סיום העבודה הרשמי. אוהבת קצת להקדים ותמיד נשארת לסגור פינות אחרי גם בנושאים ניהוליים רפואיים והדרכה, או מתן הרצאות ברפואת ספורט".

ספרי מה זה בעצם רפואת ספורט?

"מניעת מחלות, התאמת פעילות גופנית לאנשים או בחלק האורטופדי – כמו טיפול בנזקי גוף, שריר ושלד, או טיפול באמצעות ספורט כנגד נזקים. הספורט כיום מאוד טיפולי ומסייע למניעת סוכרת, לחץ דם, כולסטרול, פיברומילגיה, דכאון, מחלות לב, ריאה ועוד".

סיפור או אירוע מרגש ?

"היו הרבה. אחד מהם היה סיפורה של מטופלת צעירה שהגיעה למרפאה עם קביים. שאלתי אותה למה היא עם קביים והיא לא ידעה לענות. ניסיתי להבין למה היא לא הולכת, עשיתי איתה בירור מאוד גדול ועלינו על זה שחסר לה ויטמינים, שלחתי אותה לשיקום כולל פיזיותרפיה ובניתי לה תכנית שיקום מסודרת לחזרה לפעילות ולאחר זמן מה, היא כבר הלכה רגיל. הקופה כיום מוכוונת פעילות גופנית ומודעות, מסלולי הליכה מודרכים, פעילות גופנית בקהילה, קבוצות לירידה במשקל ועוד".

אילו הישגים, פריצות דרך בקריירה היו לך?

"הוספתי צדדים נוספים לרפואת הספורט במחוז ובאזור, הדרכתי בנושא וניהלתי קורסים ברפואת המשפחה, ועדיין מדריכה ונותנת הרצאות לרופאים וצוותים וגם לאנשים. הקמנו כמה קבוצות ספורט לפעילות גופנית ושינוי אורח חיים בקריות ובכפרים במגזר הערבי ועשינו עבודה מאוד יפה".

איך היית מאפיינת את הרפואה בישראל?

"אנחנו מערכת רפואית מדהימה. היא נגישה מאוד, מקצועיות ברמה גבוהה, כולם מקבלים טיפול שוויוני ויש לנו סל טיפולים מדהים. הייתי מוסיפה יותר הסברה באמצעי תקשורת כדי שאנשים ינצלו נכון את המערכת ולא יעמיסו אותה, כי זה דוחק את המקרים הבוערים. שתהיה יותר הסברה גם בנושאים של אורח חיים בריא, וישקיעו יותר בחינוך לפעילות ותזונה ומודעות לנזק שגורם אורח החיים היושבני, שהוא בעייתי מאוד. והשקעה במודעות תצמצם בשימוש בתרופות ובניתוחים".

מה חשיבותו של יום הרופא לדעתך?

"צריך להוקיר בעיניי את האכפתיות של הרופאים שמוכנים לעשות כל כך הרבה למען המטופלים. אנחנו מכווננים לצרכי המטופל. וכל המטרה שלנו זה לדאוג ולטפל, אנו משקיעים שעות ולמידה בלי סוף, גם אחרי שעות העבודה, וזה צריך להיות מוערך בעיניי".

תורנו להגיד לכם "תודה על המסירות"

״יום הרופא זו הזדמנות מצוינת להודות לכל אחד ואחת מכם על הטיפול המסור והיחס האנושי למטופלים. אני מברך את עשייתכם האיכותית ומודה על תרומתכם המשמעותית לקהילה ולמטופלי מחוז חיפה וגליל מערבי", ברך את הרופאים רונן נודלמן מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית.