בפסק דין מפורט דחה בית משפט המחוזי בחיפה את ערעור משפחתו של סמ"ר ח' ז"ל על החלטת וועדת הערעור בחיפה וקבע כי התנהגותו של סמ"ר ח' היא זו אשר הובילה למותו המצער ולפגיעתם של חיילים נוספים. מעבר לקושי הגדול בהחלטה בעניינה האישי של משפחתו של סמ"ר ח' ז"ל החלטת בית המשפט מלמדת על הסוגיה המורכבת שעמדה בפניו ושהדעות בה חלוקות לאורך שנים רבות.
סמ"ר ח' שירת כנהג בט"ש בחטיבה צפונית. בשנת 2016 נהרג סמ"ר ח' מהתפוצצות של רימון יד אשר אחז בידו, יחד עימו נהרג באירוע חייל נוסף ונפצעו שלושה חיילים נוספים. מחקירת האירוע עלה כי התפוצצות הרימון אירעה כתוצאה ממשחק של סמ"ר ח' ברימון היד שהוא חשב כי אינו נפיץ וזאת למרות שהוזהר על ידי חבריו ממשחק ברימון.
אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון דחה את בקשת משפחתו של סמ"ר ח' ז"ל להיות מוכרים כמשפחתו של חלל צה"ל מהסיבה שהתנהגותו של סמ"ר ח' בעת מותו היא שהביאה למותו והיא מהווה "התנהגות רעה וחמורה" שיש בה כדי לשלול ממשפחתו את הזכות הזו. המשפחה לא הסכימה עם החלטה זו ופנתה לערכאות משפטיות. לאחר דחיית ערעור המשפחה בבית משפט השלום ערערה המשפחה לבית המשפט המחוזי כאשר טענתה העיקרית הייתה כי סמ"ר ח' ז"ל לא ידע שמדובר ברימון חי וסבר כי מדובר ברימון דמה ולכן לא ניתן לקבוע כי התנהגותו הייתה התנהגות רעה וחמורה. בבית המשפט המחוזי נחלקו כאמור הדעות בין שופטות ההרכב. השופטות אלון ואטיאס סברו כי גם משחק בכלי נשק שאינך יודע את טיבו כדי להפחיד חייל האחר היא התנהגות רעה חמורה, בעוד השופטת בר-זיו סברה כי ההתנהגות אינה רעה חמורה בעיקר מכיוון שהמנוח לא ידע כי מדובר ברימון חי.
פסק הדין בעניין סמ"ר ח' מעניין מאוד מפני שגם דעת הרוב וגם דעת המיעוט נזקקו למבחנים השונים שהוצעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רוקח נפתלי אך התוצאה שהתקבלה הייתה שונה. עניינו של רוקח נדון בבית המשפט העליון והוכרע בשנת 2013 (רשות ערעור אזרחי 4399/08), מר רוקח שיוצג ע"י משרד עו"ד יעבץ- ביטון, נפגע בתאונת דרכים בעת רכיבה על אופנוע בהיעדר ביטוח תקף, עניינו נדון יחד עם שני עניינים נוספים בבית המשפט העליון בפני שלושה שופטים (ארבל, חיות והנדל) כאשר כל אחד מהם הציע מבחן שונה לקבוע אם מדובר ב"התנהגות רעה חמורה" או לא. השופטת ארבל קבעה כי המבחן המתאים הוא מבחן "המחשבה הפלילית" שהיא היסוד הנפשי והכוונה שהביאה לביצוע המעשה. השופטת חיות קבעה את מבחן התוצאה של המעשה והעונש הקבוע לצד המעשה בדין הפלילי ואילו השופט הנדל קבע מבחן דו שלבי שבעיקרו מבוסס על נסיבותיו של כל מקרה ומקרה כאשר הוא שולל את הדין הפלילי כבסיס להערכת ההתנהגות. בסיכום הדברים קיבל בית המשפט העליון את עמדת עו"ד יעבץ וביטון בעניינו של מר רוקח ונקבע כי התנהגותו לא הייתה "התנהגות רעה חמורה".
כדי להכריע במחלוקת שבין משפחתו של סמ"ר ח' לבין משרד הביטחון פנו השופטות בבית המשפט המחוזי למבחנים שניסחו שופטי בית המשפט העליון בעניין של רוקח. בעניין רוקח נחלקה ההכרעה בין שופטי העליון (הוכרע בדעת הרוב של השופטים הנדל וארבל נגד דעתה החולקת של השופטת חיות) והנה גם בעניין סמ"ר ח' נחלקו שופטות בית המשפט המחוזי בחיפה בדעותיהן והמקרה הוכרע בדעת רוב. הכרעת בית המשפט הייתה כי משפחתו של סמ"ר ח' לא תוכר כמשפחת חלל. כעת ניתן לראות אם עניינו יגיע לבית המשפט העליון ואז ייתכן ויתקיים דיון נוסף בסוגיה מורכבת זו אשר יתווה מבחן מכריע בעניין, או שמא הכרעות ימשיכו להתקבל בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
-פסק הדין המלא פורסם במאגרים–עו (חי') 12877-01-20 – פלוני ואח' נ' קצין התגמולים.
הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד צחי ביטון המתמחה בטיפול בנפגעי כוחות הביטחון, בנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ממשרד עורכי הדין עומר יעבץ-צחי ביטון ברמת גן.