במיוחד לקראת האירווויזיון: תערוכה המוקדשת לדנה אינטרנשיונל
התערוכה מזמינה את המבקרים, באמצעות זרקור על נקודות משמעותיות לאורך הקריירה של הדיווה, לקחת חלק בשינוי החברתי המשמעותי שחל בישראל בעשורים האחרונים ולהציב גבוה בסולם סדר העדיפויות את השאיפה לשוויון וזכויות אדם כערכים משמעותיים.
בתערוכה יוצגו פריטי אופנה ומערכות לבוש המזוהות עם הופעותיה בארץ ובעולם ובהם: שמלת קדם אירוויזיון 95 בעיצוב ירון מינקובסקי, שמלת הניצחון באירוויזיון 98 בעיצוב גלית לוי והשמלה שאיתה עלתה לשיר לאחר הניצחון בעיצובו של ז"אן פול גוטייה, מספר מערכות לבוש נוספות בעיצוב גלית לוי,דני מזרחי, אלון ליבנה, רקפת לוי, דודו בראור, מערכות לבוש לתפקיד קרואלה דה-ויל בהפקת המחזמר 101 כלבים דלמטיים ועוד.
כמו כן יוצגו פריטים כמו: נייר טיוטת השיר דיווה שנכתב על ידי יואב גינאי, ערכת הכניסה לאירוויזיון 98, תקליטי זהב תעודות ופרסים, פריטי אספנות מהעיתונות הכתובה, קטעי וידאו ביתיים המתעדים את מסעותיה בעולם לצד קטעי וידאו זכורים ואהובים בשיתוף הטלויזיה החינוכית ותאגיד השידור כאן, ראיונות וקליפים, צילומים והפקות אופנה מהאוסף הפרטי ומגדולי הצלמים בישראל ביניהם: זיו קורן, רונן אקרמן, ורדי כהנא, רוני ינקוביץ', דפנה דולינגר מאירוביץ, איתן טל ועוד.בנוסף יוצגו עבודות של אמנים ומעצבים ישראליים וותיקים לצד חדשים ופורצי דרך בעצמם המתייחסים בעבודתם לדמותה של דנה ולתרומתה לתרבות המקומית והבינלאומית.
דנה אינטרנשיונל, היא הרבה יותר מזמרת פופ מצליחה. היא חוללה מהפכה בתרבות הפופולרית המקומית והעולמית. היא צמחה בשוליים הבועטים של הסצנה הגאה בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות התשעים, לאחר שמלחמת המפרץ הסתיימה ובתל אביב חוזרים לחגוג עם פריחת שיא של סצנת מועדונים חדשים, מחתרתיים, דקדנטיים, כאשר ישראל מביטה בהשתאות בתופעה החדשה.
מתוך העולם הזה מגיחה דנה אינטרנשיונל בקיץ 1992, אל תחנות הרדיו והתקשורת הארצית , עם השיר הראשון סעידה סולטנה. הממסד המוסיקלי מזלזל ומתעלם, אבל הקהל מחבק והשיר הופך ללהיט הקיץ, וישראל מכירה את זמרת הפופ חדשה והסנסציונית שמביאה איתה לא רק שם קצת מוזר, אלא גם אישיות חדשה שטרם הכירו בישראל. היא האמן הישראלי הראשון שמדבר באומץ על נטיותיו המיניות. הבגדים הנועזים והמושקעים, הרקדנים , הלשון המשוחררת להגיד את מה שאף אחד קודם לא העז והשירים בעברית, ערבית, ג'יבריש, אנגלית מהולה בתימנית, שפת הגוף שמתכתבת עם עולם המוסיקה והתרבות הבינלאומי והכותרות שזעקו: מי שכובשת את רחבות המועדונים היתה עד לא מזמן בכלל בן.
בעקבות ההצלחה הבלתי צפויה של השיר, הציעה חברת תקליטים קטנה ועצמאית, אי אם פי, להוציא אלבום שלם, והפריצה הגדולה למיינסטרים קרתה עם האלבום השני. "ישנן בנות", "אני לא יכולה בלעדיך", "נוסעת לפטרה", ההשתתפות בקדם אירוויזיון 95 וזכיה במקום השני, תואר זמרת השנה, קליפים שקבעו סטנדרט חדש בתחום ועוד.
"לא חלמתי בכלל על סדר גודל כזה של קריירה" מספרת דנה. "זה הפתיע אותי נורא שדווקא הקהל והעם חיבקו אותי בניגוד לממסד ובו גם האליטה הישנה של תחנות כמו גל"צ שהתייחסו בזלזול לסוג המוסיקה הזו".לאחר האלבום השלישי שבו הופיע הלהיט "צ'ינקוומילה", בשנת 1998, היא נבחרת לייצג את ישראל באירוויזיון שנערך באנגליה, ובסיום אותה התחרות, דנה קוטפת את המקום הראשון, כובשת את אירופה בסערה וסיפור הקריירה של השנים הקודמות בישראל, משחזר את עצמו. הפעם בכל העולם. דנה אינטרנשיונל היא טרנסג'נדרית המבטאת בהופעותיה, תלבושותיה והתבטאויותיה התקשורתיות, נשיות אולטימטיבית, בוטחת, סקסית ובלתי-מתנצלת היא כיכבה בקמפיין העולמי של אמנסטי "זכויות גייז הן זכויות אדם", והייתה לדוברת ולמגינה הבלתי-מתפשרת על קהילת הלהט"ב בישראל.
מצד אחד דנה היא אמנית מזרחית ישראלית שורשית, הממשיכה שושלת מפוארת של דיוות תימניות – מברכה צפירה, חנה אהרוני ושושנה דמארי ועד מרגלית צנעני, חדווה עמרני וגלי עטרי ומצד שני היא נחשבת לדיוות פופ מערבי ויקירת ההגמוניה הישראלית החדשה.עשרים וחמש שנים אחרי, קשה לדמיין את ישראל ללא דנה. זמרת ששינתה את פני החברה הישראלית והשפיעה עליה כמו שרק מעטים הצליחו היא זוכה להערצת ההמונים החוצה גבולות אתניים, עדתיים, מגדריים, מיניים, מעמדיים וגילאים. היא מבטאת בשיריה אמירות שלא היו יכולות להתקבל באופן אחר, שישנן בנות כאלה וישנן בנות כאלה, שיש נשים חדשות שיודעות, שיש סקס אחר, שיש לה טריק קבוע, לאב בוי רק לפעמיים בשבוע, ושהיא חולמת על גבר שיקח אותה בזרועותיו אל המטוס, ויעשה ממנה אינטרנשיונל.
מאחוריה 14 אלבומים, שלושה בינלאומיים, עשרות להיטים, קליפים ייחודיים, היא מככבת בפלייליסט הקבוע של שירי כל הזמנים במועדוני הגייז בעולם, לצד איי וויל סובייב ורייניג מאן, בקמפיינים לחברות מובילות, בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה בארץ ובעולם, בהצגות ילדים בישראל וכמובן במרכז מצעדי הגאווה הגדולים בעולם."עדיף להיות שנוא על מי שאתה" היא אמרה באחד הראיונות "מאשר להיות אהוב על מי שאתה לא. אני לא התכוונתי אף פעם להיות סמל, או דגל, או דוגמה. אנשים רואים בי, מה שהם רוצים, אין לזה שום קשר למי שאני באמת. החלום שלי היה להיות זמרת. לכל מה שקרה מעבר לזה, לא היה משהו שהתכוונתי אליו, פשוט נקלעתי לסיטואציות".אומר האוצר ויוזם התערוכה רפי וזאנה : "ברמה האישית זו הצדעה שלי למי שנשאה גם עבורי כנער מתבגר בצפת, את דגל קבלת השונה והאחר, וידעתי שאם מישהי כזאת מופיעה בתכניות הטלוויזיה הפופלריות והאהובות ביותר על מסך הטלוויזיה שלי אז כנראה שזה בסדר. דנה, במבט המחויך שלה השיבה מאז ומתמיד לכל שאלה בכנות ובישירות, בפתיחות ובסבלנות, מה שפחות מקובל בעולם הבידור והזוהר, ובכך הצליחה לקרב אל שורותיה את כל קשת האוכלוסייה בארץ ואף בעולם ולהוביל שינוי חברתי של ממש בתפיסות המעוותות של אותה התקופה את קהילת הלהט"ב. השינוי המשמעותי ביותר הוא ההבנה שהכישרון האמנותי יכול לשמש כשפה בינלאומית להעברת מסרים ואת זאת דנה והצוותים המקצועיים שסביבה הבינו ועודדו יוצרים וזמרים ואמנים ואנשים מן השורה להשתמש בכלים שהשפה הזו מאפשרת כדי לפרוץ מגבולות אישיים בתוך התא המשפחתי ועד גבולות בינלאומיים.
לא זכור לי מקרה בזירת התרבות הישראלית בת זמננו בו מה שהוגדר כגימיק הפך במהירות שיא לאייקון בינלאומי. מי שקרא בראשית שנות התשעים לזמרת הססגונית עם התסרוקות והלבוש הנועז "גימיק חולף" או הקצין ותיאר זאת כתועבה… הבין עד מהרה שדנה אינטרנשיונל עשתה זאת ובגדול. בהרבה תחומים אפשר להגיד ש"דנה עשתה זאת ראשונה" והתערוכה שדר' גיא מורג ואני אצרנו מסמנת נקודות ציון מוכרות ומוכרות פחות בדרך הארוכה הזו שעוד נמשכת".
