הסיפור שלא סופר והערב האגדי: איחוד כוחות של פעם בשלושים שנה! שלומי מנגר ויורם מרק רייך מאחדים כוחות ב 20.5 לערב אייקונים של רוקולנוע משובח

איחוד הכוחות הסנסציוני:

אחרי 34 שנים של פעילות נפרדת, שני האייקונים של התרבות בחיפה משתפים פעולה לראשונה אי פעם * לי זו הזדמנות פז ( וסונול) להזכר בימי הגדולים כמדביק, כשהצפתי את כל העיר במודעות פרסום

ליאור פרי

ב 20 לחודש יערך בוונדרבר בעיר התחתית ערב מחווה ללהקת קווין, בהפקת המרצה החיפאי האגדי יורם מארק רייך, שיכונה להלן הימ"ר.

נו, מה הביג דיל ? ישאל הקורא הסביר.

אז העניין הוא שמדובר ברגע מכונן בתולדות התרבות החיפאית לדורותיה.
שני אייקונים תרבותיים אגדיים משתפים פעולה לראשונה בחייהם.
יותר מ 40 שנה פועלים שלומי מנגר, הבעלים של הוונדר בר, והימ'ר המזוהה עם מופעי הרוקולנוע בסינמטק, ומעולם הם לא שתפו פעולה.

מעין קווים מקבילים שלא נפגשו.

המנג'ר הפעיל במשך למעלה מארבעה עשורים שלל מועדונים. דווקא, זוית, סיטי הול, עיר שניה, היי ויי, ובעשור האחרון את הוונדרדר בר.

הימ'ר הקים לפני כמעט חמישים שנה את להקת הפאנק הראשונה בחיפה, קילר הלוהטת, ארגן מופעי רוק בסינמטק, ייסד את המוסד התרבותי רוקולנוע ומשמש כמרצה מבוקש בעיר, בכל תחומי המוסיקה.

ולמרות ששניהם פעילים המון שנים, הם מעולם לא שתפו פעולה.

ואיך זה קשור אלי ? ומה הקשר להדבקת מודעות ?

ב 1990 כאשר הימ'ר ייסד את ערבי רוקולנוע בסינמטק, חברתי אליו.
בין היתר לקחתי על עצמי את פרסום ושיווק האירועים.
לא היה אז אינטרנט, רשתות חברתיות וכל זה.
הדרך העיקרית לפרסם אירוע היה דרך המקומונים, שהיו אז פופולרים מאד.
אנשים נעזרו בעמודי הכרוניקה כדי לדעת אילו סרטים ומופעים יש באותו שבוע.
כמו כן היתה אופציה פופולרית של פרסום בלוחות המודעות.

במקומונים נתקלנו בבעיה הזויה.
שנינו עבדנו במקומון האגדי קול חיפה.
בקול חיפה סרבו לפרסם כתבות על המופעים שלנו, בטענה שזה סותר את האתיקה העיתונאית שעיתון יכתוב על אירוע שמארגנים כתבים שלו.
בכלבו סרבו לפרסם כי אנחנו מהמקומון היריב השנוא.
נשארנו קרחים מכאן ומכאן.

פנינו לסינמטק שיפרסמו את האירוע בלוחות המודעות העירוניים.
הסינמטק הסכים.
הבעיה היתה שהסינמטק הוא גוף עירוני וקשור בהסכמים ומכרזים.
כך למשל, הרשו לנו להדפיס את המודעות רק בדפוס גרף, שזכה במכרז.
דפוס גרף שם קצוץ על שני התמהונים שבקשו מהם לפרסם מודעות ענק על מופעי רוק כבד, ותמיד אחרו בהכנת המודעות.

כשהמודעות כבר היו מוכנות, היינו מחויבים לעבוד רק עם מחלקת הדבקה של העירייה, בראשות משה קצ'נק שקראנו לו משה המדביק.

הבעיה היתה שגם מחלקת ההדבקה היתה גרועה, וגם כשהם כבר היו מואילים להדביק לנו את המודעות ( ורק על לוחות מודעות חוקיים ) תוך שעה, בעלי עסקים אחרים, בעיקר המדביקים של שלומי מנגר, היו מכסים אותנו.

הרבה פעמים השילוב של השאנטי של דפוס גרף עם התפקוד הלקוי של משה המדביק הביאו לכך שהעירייה היתה מפרסמת את האירועים שלנו כמה ימים אחרי שהם התקיימו.

בשלב מסוים הבנו שאין מנוס, צריך לדאוג לעצמנו.

החלטנו לדלג על משה המדביק.

הייתי אוסף מדפוס גרף את המודעות, ומדביק בעצמי, תוך שאני מתגלה כחסיד הפרסום האגרסיבי.

למדתי להכין דבק מקמח ומים, קניתי מברשות, הכרתי בחורה צעירה, עולה חדשה מרומניה, שהסכימה לסייע לי בהדבקה, ויצאנו לדרך.

היינו מציפים את העיר בטירוף במודעות על ערבי רוק כבד, מטאל, טראש, פאנק ועוד.
בהתחלה כיסינו רק את לוחות המודעות בעיר, כי פרסום שלא בלוח מודעות זו עבירה על החוק, אבל אז נזכרתי שחוקים נועדו כדי להפר אותם, אחרת לא היה צריך לחוקק אותם.

התחלנו להדביק על קירות, לוחות בזק, בנקים, רכוש ציבורי, רכוש פרטי, בכל מקום. אפילו על לוח המודעות של המועדון של שלומי מנגר.

מנגר לא פרייר, אז העובדים שלו כיסו את המודעות שלנו.
אז כיסינו שוב את שלו.
החל מאבק תרבותי מרתק.
בחצות הייתי מציף את העיר במודעות.
בשתיים בלילה אנשי המנג'ר כיסו אותי.
בשלוש בבוקר כיסיתי אותם.
תושבי חיפה קמו לעיר מפוצצת במודעות.

התלונות זרמו בטירוף.
מחלקת הפיקוח העירונית הוצפה בתלונות על הדבקת מודעות פיראטית.
היתה לפקחים רק בעיה אחת קטנה.
הסינמטק שייך לעירייה, והעירייה לא היתה יכולה לקנוס את עצמה.

מנהלת הסינמטק בקשה ממני להרגע.
להגביל ההדבקה ללוחות עירוניים.
באמת שניסיתי.
אבל זה היה חזק ממני.
אני והרומניה הצעירה ששמשה עזר כנגדי, המשכנו להציף את העיר.

המנג'ר נתן אחלה פייט, אבל היה לי יתרון עליו.
אותו פקחי העירייה יכלו לקנוס, אותי לא.

אפילוג :

בשנת 1992 שאלתי את הרומניה אם היא רוצה להמשיך להדביק מודעות או להתחתן איתי.
היא השיבה שנמאס לה מהדבקה.

התגרשנו בחלוף 20 שנה ושלושה ילדים.

שלומי מנגר זכה לתואר יקיר בעיר חיפה על פועלו התרבותי.
הימ'ר ממשיך עם רוקולנוע כבר 34 שנים.

וב 20 למאי שני האנשים היקרים ישתפו פעולה לראשונה.