"לונדון קולינג" – מפגשים עם גיבורי מוזיקה באנגליה של שנות ה-80
עם כל הדברים שהצלחתי להכניס למזוודות שסחבתי חזרה מלונדון היתה חבילת קלטות וחלק מדפי היומן שניהלתי ובו תיאורי המפגשים שלי, ראיונות עם גיבורי המוזיקה שלי בתחילת שנות ה-80, חוויות מוזיקליות מסעירות ועוד. התחלתי להגיש בטלויזיה לעבוד ב-סי בי אס, ולשדר ברדיו, והחומר שכב אצלי במחסן.
קפיצה לסוף שנות ה90 – אני מנהל את חברת התקליטים אן אם סי. שיחות מסדרון ברדיו, בטלויזיה, ואפילו ברחוב פעמים רבות ניגש אלי מישהו ואומר לי בחיוך "גדלתי עליך. על להיט בראש, על השידורים שלך מלונדון. גילית לי את המוזיקה של שנות ה80". ידיד בעל הוצאה לאור זרק לי רעיון – " יש עכשיו גל של חזרה לאייטיז. בוא נאסוף כמה מהראיונות שלך עם האמנים הגדולים שגילית לקהל הישראלי בשנות ה-80 ונוציא ספר".
התחלתי לעבוד – להוציא מהקלטות ולשכתב (זוכרים? ככה זה היה אז הקלטתי את הראיונות בווקמן) , ומפיסות נייר שמצאתי מקופלות במעיל העור שחימם אותי בלונדון הקרה משנת 1980 עד1984 , והמבצע החל. מתיאורים של המועדונים הניו-רומנטים התיאטרלים, וצלבי קרס ויריקות במועדוני פאנק, ועד לשיחות מרגשות עם קיית בוש, סוזי סו, סטיב סטריינג', בוי ג'ורג', סיימון לה בון, יו קורנוול, איאן דורי, טוני האדלי ועוד .
אבל אז ההוצאה לאור נסגרה, ואני עזבתי שוב ללונדון לעבוד בחברת התקליטים EMI ולעשות מאסטר ודוקטורט באוניברסיטת לונדון. כתב היד של "לונדון קולינג" נגנז בארגז קרטון במחסן של הוריי.
אחרי שש שנים נוספות (2001-2007) בלונדון חזרתי לארץ, ישר ל-FM88 – שנים של רדיו, ניהול, מהפכות, רשות השידור נסגרת, התאגיד נפתח, ובצד האקדמי – מחקרים, הוראה באוניברסיטה, הרצאות בארץ ובעולם, פרסום מאמרים אקדמיים ושני ספרים בחו"ל, וכתב היד ההוא נשכח במחסן.
ואז מתחיל עוד גל חדש של געגועים לאייטיז, כותבים, מראיינים, שואלים, משדרים, היוטיוב מתמלא קטעים מ"להיט בראש", קטעים של התקופה וקטעים חדשים ברוח התקופה.. בשיחה עם בועז כהן לפני כשנה וחצי במשרדי ב FM88 אנחנו מדברים על לונדון והאייטיז ואני נזכר בכתב היד ומבטיח לחפש אותו ולתת לו לקרוא… איכשהוא מצליח למצוא אותו במחסן שבו שמרתי כמה דברים בשנת 2000 לפני הנסיעה ל-7 שנים של עבודה וחיים בלונדון. אחרי כמה שבועות בועז חזר אלי: "זה נהדר. אין מה לגעת בזה. פשוט להוציא את זה איך שזה".
הרבה זמן היססתי לגבי החומר הזה ובעצם אפילו שכחתי ממנו. אבל כשראיתי כמה געגועים יש לאחרונה לאייטיז וכמה פניות אני מקבל על תקופת להיט בראש, הפינה מלונדון ברשת גימל ועוד, אמרתי לעצמי – יאללה בוא נלך על זה.
אז הנה זה. שיחות וקטעי יומן בזמן אמת, עם איורים נפלאים של לילה שכטמן, עיצוב של חגי מרום, ועריכה של בועז כהן.
הרבה מהחומר המקורי מארבע שנות שהותי בלונדון לא נשאר לצערי. אני אספן ומתייק גרוע ביותר ובמהלך נדודיי בתקופות חיים בין לונדון לתל אביב, לא יכולתי להעביר או לשמור דברים (כמו גם לא את אוסף התקליטים הנפלא שלי שכשנאלצתי להיפטר ממנו במעבר הראשון ללונדון, ליבי נשבר). לא היה אז אינטרנט, כך שאי אפשר היה להנציח טקסטים והקלטות לעד, וברשות השידור שנסגרה אי אפשר היה למצוא יותר את הקלטות הפינה שלי ב"קול בו".. (לשמחתי יש פה ושם אספנים ששולחים לי קטעים שלי מלהיטון, או אוספים שערכתי, או הקלטות מלהיט בראש…). לכן הספר לא עב כרס, אלא קצר וקליל – מכיל רק את הקטעים שהשתמרו מתוך הראיונות שהיו בדרך כלל ארוכים הרבה יותר.
להבדיל משני הספרים הקודמים שהוצאתי* שהיו אקדמיים, יצאו לאור באנגלית בחו"ל, וזכו בפרסים חשובים בתחום האתנומוזיקולוגיה, מאמרים רבים שפרסמתי בעולם האקדמי והעיתונאי, ופרקים רבים בספרים אקדמיים, הפעם זהו ספר קליל וקצר שמשמר את רוח התקופה בעייני. החלטתי לא להוסיף טקסט חדש, ניתוחים, תיאוריות, וכתיבה רפלקטיבית ב״מבט לאחור" (את זה אשמור אולי להרצאות בעקבות הספר, או לספר אחר), אלא כמו שבועז אמר "לא לגעת", איך שזה – אסופת קטעי יומן, התרשמויות וקטעי ראיונות שנכתבו בשנות השמונים המוקדמות במהלך החוויות עצמן.
מזמין אתכם/ן לצאת איתי למסע בלונדון של תחילת שנות השמונים.
הספר יצא לאור בהוצאת הספרים ״מרום תרבות ישראלית״ בתחילת שנת 2019.