חודש האישה בנתניה: על נחישות, געגוע, תחייה ואירוח, "במו ידיהן"- סיור רכוב אל מרחב היצירה של ארבע יוצרות
תאריך 19/03/2024 שעה 12:30 - 10:00. רח' מקדונלד 3, נתניה. נפגשים במוזיאון נתניה. נורית מוזס, צלמת שמשתתפת בתערוכה: "ניצלתי בנס ללא פגיעה לבבית או מוחית שזה נס בפני עצמו ותוך חודש חזרתי לעבוד בעבודה שאני הכי אוהבת בעולם - לצלם ובעיקר לצלם אנשים."
חודש הנשים: עיריית נתניה מציינת את חודש האישה הבינלאומי עם מגוון אירועים במוסדות התרבות והפנאי בעיר, כלל הפעילויות בשיתוף היכל התרבות העירוני, היועצת לקידום מעמד האישה, מוזיאון נתניה, רגעים, מרכזי קהילה ופנאי ברחבי העיר, רוביז, ויצ"ו ועוד.
במו ידיהן – סיור רכוב אל מרחב היצירה של ארבע יוצרות:
מסע אל 4 יוצרות במרחב היצירה שלהן – סיור בהדרכת חוה אפל ובהשתתפות:
– אורנה רג'יניאנו ב"חצר האחורית", מתנ"ס דורה – על אומנות, יזמות חברתית וונחישות למען הקהילה
– יורדים לים עם גלית חוף – על יצירה, מרפא מתוך געגוע, מול הים
– נורית מוזס בסטודיו לצילום – לקום לתחייה ולצלם את החיים -איך?
– נועה לבייב – אשת עסקים, בעלת מותגי אופנה וחנויות בוטיק – מרצה על אומנות האירוח
מחיר כרטיס 15 שח
לינק לכרטיסים ופרטים- לחצו כאן:
צילום:אלבום נורית מוזס הצלמת הנתנייתית, נורית מוזס, בת 59, נשואה ואמא לשני ילדים, שמשתתפת בפרויקט: "נולדתי בנתניה וחוץ מתקופות קצרות אני חיה בה מאז ומתמיד. בגיל 50 הגשמתי חלום והפכתי את תחביב הצילום שלי לעסק משגשג, עזבתי את עבודתי כשכירה והשקעתי את כולי בעסק שצמח משנה לשנה ופרח. אני בעלת סטודיו לצילום בטיילת שקד ליד גלריה על הצק. לפי כחצי שנה במהלך חזרה הביתה מאירוע שצלמתי בקרית אונו קבלתי דום לב, בנס גדול ניצלו חיי בזכות עובר אורח שזיהה את הסיטואציה ומד"א שהיו קרובים לאזור. ניצלתי בנס ללא פגיעה לבבית או מוחית שזה נס בפני עצמו ותוך חודש חזרתי לעבוד בעבודה שאני הכי אוהבת בעולם – לצלם ובעיקר לצלם אנשים."
מה תרצי שנשים ייקחו מההפקה שלך?
תשוקה והתמדה בדרך שבחרת הם המפתח להצלחה. אנשים מזהים את התשוקה שלי לצילום בעבודות שלי וזו תכונה מושכת.
מה המוטו שלך/ המסר הנשי באומנות שלך?
הצילום שלי משקף את אהבת האדם באשר הוא, היא חוצה מגדרים, דתות ואמונות.
צילום:אלבום נורית מוזס נורית מוזס: "מעבר לעובדה שאני מחוברת מאד לעבודתי, אני מחוברת מאד גם לעיר בה נולדתי גדלתי ואני חיה בה עד היום – נתניה, עיר שקבלה בזרועות פתוחות תושבים שפונו מישובי עוטף עזה והצפון. באחד מהביקורים שלי במלונות פגשתי מפונים וזיהיתי בין היתר את המצוקה של אלו שהגיעו לנתניה עם כלבים. מאחר ואני בוגרת לימודי פוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב הצעתי לכל מי שהגיע לנתניה עם חיית מחמד להגיע אליי לסטודיו לצילומים עם חיית המחמד. הפרוייקט פשוט נהדר גם לתושבים המפונים שנהנים משעה של בילוי וזרקור שמופנה אליהם, גם לבעלי החיים עצמם וגם לי כצלמת ותושבי קיבוץ עלומים מהעוטף הזמינו אותי אחרי המלחמה לבוא לקיבוץ, לצלם אותם עם הכלבים בבתים שלהם בקיבוץ ובכך לסגור מעגל."
