הרופאה בכללית שלא ויתרה עד שחשפה את המחלה הנדירה
זה התחיל כאבצס מסתורי ללא שום תסמינים, המשיך בתרביות שליליות שנשלחו שוב ושוב למיון ונדחו, והסתיים באבחון נדיר ומציל חיים של שחפת חוץ-ריאתית אצל עובדת זרה מהודו
ישנם רגעים ברפואת המשפחה שבהם הדיפלומה והפרוטוקולים הרגילים פשוט אינם מספיקים, ומה שנדרש הוא אינטואיציה קלינית חדה, נחישות יוצאת דופן ועקשנות מול המערכת. דרמה בלשית ורפואית שכזו התרחשה לאחרונה במרפאה, כאשר ד"ר רבאב חיג'אזי ממרפאת עיר ימים של כללית בנתניה, חשפה מחלה נדירה שאיש בבית החולים לא חשד בקיומה.
התעלומה: האבצס שלא משאיר עקבות
הכל התחיל כאשר אל מרפאתה של ד"ר רבאב חיג'אזי, רופאת משפחה מומחית ברפואה פנימית, נכנסה מטופלת צעירה בסוף שנות ה-20 לחייה, עובדת זרה שהגיעה לישראל מהודו ועובדת כמטפלת בקשיש.
המטופלת התלוננה על נפיחות (אבצס) באזור הכתף. במבט ראשון, מדובר במקרה שגרתי למדי בקליניקה. אלא שהסימנים סביב המקרה היו רחוקים מלהיות שגרתיים: למטופלת לא היה חום, היא לא סבלה מתסמינים נלווים, ותרביות הנוזל שנלקחו מהאבצס חזרו פעם אחר פעם שליליות, כלומר, המעבדה לא זיהתה שום צמיחה של חיידק מוכר.
זמן קצר לאחר מכן, הופיע אבצס נוסף, הפעם באזור הצוואר ובבית החזה. ד"רחיג'אזי זיהתה מייד שמדובר בדפוס נדיר ומדאיג. המטופלת נשלחה למיון, שם פתחו את הנגעים, ניקזו אותם ושלחו תרביות נוספות. התוצאה? שוב שממה במעבדה. שום דבר לא צמח.
הבלשיות נגד המערכת
כשמטופלת חוזרת עם אבצסים נודדים במקומות שונים בגוף, ללא חום וללא צמיחה חיידקית במעבדה, רוב הרופאים היו מחליפים אנטיביוטיקה וממשיכים במעקב שגרתי. אך לד"ר חיג'אזי היה חשד אחר, עמוק ומבוסס: שחפת. "חשדתי שמדובר בשחפת, מחלה שאנו פחות מורגלים לראות ביום-יומיים בישראל, בטח שלא בצורה הזו".
בבית החולים סירבו לקבל את האבחנה. "הם לא הסכימו איתי ושלחו אותה בחזרה למרפאה, הפנו אותה לבדיקת אולטרסאונד פשוטה, ופטרו את העניין כזיהום מקומי".
הפעם היא נשלחה שוב למיון בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, כשהרופאה התעקשה על ביצוע ניקוז עמוק ובדיקות ספציפיות המכוונות לשחפת.
שם, לאחר הניקוז החוזר, המטופלת פיתחה לראשונה חום גבוה. באותו הרגע, תוצאות המעבדה המיוחדות שדרשו הרופאות הגיעו והשלימו את הפאזל: חיובי לשחפת.
ד"ר יעל שוסטק, מנהלת מחלקה פנימית ב' ורופאה בכירה במכון הריאות בבילינסון מקבוצת כללית, מסבירה: "שחפת חוץ ריאתית מהווה 20%-30% ממקרי השחפת וכאשר אין מעורבות ריאתית, כמו במקרה הנ"ל מדובר במחלה שאינה מדבקת.
"האתרים השכיחים בשחפת חוץ ריאתית הם קרום הריאה ובלוטות הלימפה, כמו במקרה הזה. הטיפול על פי רוב כולל 2 שלבים, שלב אינטנסיבי שכולל ארבע תרופות אנטיביוטיות מסוגים שונים לחודשיים ושלב המשכי שכולל טיפול בשתי התרופות העיקריות למשך 4 חודשים. הפרוגנוזה לרוב טובה וקשורה לרגישות החיידק."
המטופלת שלנו עברה בדיקת ניקוז בלוטה צווארית שיצאה חיובית לשחפת. היא קיבלת טיפול תרופתי משולב של ארבע תרופות ולאין מכן היא שוחררה לביתה.
"עבורנו זו הייתה פעם ראשונה שאנחנו נתקלות בשחפת חוץ-ריאתית מסוג זה בקהילה", מסבירה ד"ר חיג'אזי.
אחת הבשורות החשובות והמרגיעות ביותר בסיפור היא אופי ההדבקה. בעועד ששחפת ריאתית מועברת בצורה טיפתית ונשימתית והיא מדבקת ביותר, שחפת חוץ-ריאתית אינה מדבקת כלל.
הודות לאבחון המדויק והנחישות שלה, המטופלת החלה לקבל טיפול מרובע בארבעה סוגי אנטיביוטיקה ייחודיים למשך שלושה חודשים, מכיוון שהמחלה אינה מדבקת והטיפול כבר החל לפעול, המטופלת הצעירה יכולה להמשיך בשגרת חייה, להחלים בבטחה, ולהמשיך לטפל במסירות בקשיש שעמו היא מתגוררת, ללא כל חשש או סכנה עבורו.








































































































