אפי דרעי. "אין אדם שעושה יותר שינויים ממני ומהפכן יותר ממני"אפי דרעי. "אין אדם שעושה יותר שינויים ממני ומהפכן יותר ממני"

אפי דרעי בראיון מיוחד: "לא יכולתי לקום ולעזוב את כפר יונה בשנים קריטיות כאלו. זה כמו שאבא נוטש את ילדיו לפני שהם בשלים, מצליחים ואיתנים"

אפי דרעי בראיון מיוחד עונה על כל השאלות הקשות ומסביר מדוע חזר בו והחליט לרוץ. מדבר על הסקר ששוש כידור העלתה: "סקר בא לשרת אותך לא לפאר אותך". מדבר על הסיסמא להחליף אותו "לשם שינוי": "שינוי שבא כסיסמא בלי תוכנית הוא בלוף". מתייחס לביקורת מצד התושבים החדשים ועונה למה אין עוד סניף דואר, תחנת מד"א ומי "תקע" לדבריו את השלביות בשכונות החדשות


לאחר שקיימנו ראיון עם המועמד לראשות העיר, אלברט טייב, פנינו לשני המתמודדים האחרים – שוש כחלון כידור ואפי דרעי לקיים ראיון. כידור סרבה להתראיין. להלן הראיון של אפי דרעי:

ההכרזה של אפי דרעי, ראש עיריית כפר יונה, על ריצה לקדנציה נוספת בראשות העיר, רק לפני כחודש וחצי, הפתיעה רבים. ערב לפני הבחירות המאתגרות ביותר שהיו עבורו בשנים האחרונות, שאלנו אותו את השאלות הקשות.

התחלנו מהסוף: אז מה הוא אומר על הסקר שפרסמה שוש כחלון כידור, לפיו הוא נמצא בפיגור של יותר מ-10 אחוז מאחוריה, כשבמהלכו מתברר במקרה שיש 35 אחוז מתלבטים שלא הוזכרו בתחילה.

"הסקר הטוב ביותר זה בעשר בלילה ב-30 באוקטובר, עם ספירת הקולות", אומר דרעי ומגלה: "גם אני עשיתי שני סקרים. אבל סקרים אמורים לשרת אותי ולא לפאר אותי. סקרים נותנים לי אינדיקציה איפה אני חלש, איפה אני חזק איפה אני טוב אצל צעירים, ותיקים, שכונות חדשות וותיקות. אני לא מפרסם תוצאות, כדי שאנשים לא יכנסו לשאננות. ואצלי בסקר גם יש 26 אחוז שלא ענו. אין סקר שאין בו מתלבטים או כאלו שלא החליטו. בסקר שלי אפשר אפילו לראות כמה מנדטים יהיו לכל הסיעות, מה שהיא לא פרסמה. זה יכול לתת תמונת מצב מה הלך הרוח. ואם לקטנים יש למעלה מ-35 אחוז מהבוחרים, הם יכריעו איך תראה המועצה ויקבעו מי יהיה ראש העיר הבא. יכול להיות בסקר שהיא פרסמה, היא נטרלה אותם ולא התייחסה אליהם למעשה. היא בקושי התייחסה לאלברט, וזה משהו לא הוגן".

 

מה אתה אומר על הסלוגן שלה: "אל תבזבזו את הקול שלכם"?

 

"זה מעשה לא חברי. אחרי הבחירות כולנו נצטרך לעבוד ביחד. אני לא נכנס לעימותים עם אף רשימה או מתמודד, כי כולנו נצטרך לעבוד ביחד. והיא הפנתה את זה באופן ברור כלפי אלברט והסיעות האחרות. במשך שנים שמנו דגש על החזון החינוכי ודגש על הקהילתיות. היא יצרה שיח מתנשא ויש סכנה לעשות חלוקה של מעמדות וצריך להיזהר מזה".

 

כשראית את הטיזר שהעלתה כמה ימים לפני הסקר:"בקרוב תדעו מה אפי מלא רוצה שתדעו". מה עבר לך בראש?

 

"עבר לי בראש כל דברים שרצים ב-20 האחרונות 'בזכות' חבר מועצה שלא רץ יותר הפעם. כל השיח סביב מבחינתו היה מכתבים למשרד מבקר המדינה ופניות למשטרה נגדי. תמיד זה היה שיח שלילי. גם הםעם חשבתי ששלפו איזשהו שפן דמיוני חדש והולכים להציג אותי 'בשחיתותי'. אז לידיעת כולם, אני היחיד שמגיש הצהרת הון שנבדקת במשרד מבקר המדינה ואין לי מה להסתיר".

 

 

אנחנו בנקודה קריטית, לכן חשוב שאמשיך

 

 

 

כולם רוצים לדעת את השאלה שמעסיקה רבים – למה החלטת לרוץ בסוף, אחרי שכבר הודעת שלא תרוץ?

 

"כי הבנתי שאני הולך לסכן עשייה של 41 שנה, אז החלטתי לחזור בי מההחלטה שלא להתמודד. צריך להבין – כפר יונה היא חיי, היא פרויקט חיי, זה הבית, המשפחה וכל מה שאני. אני באמת מרגיש כאב של ישוב שלם, ואבא ראוי וטוב לא קם ועוזב את ילדיו לפני שהם בשלים, חזקים ואיתנים. הבנתי שלמרות הקושי בסיטואציה המיוחדת שנוצרה, אני צריך להודיע שאני כן מתמודד וצריך לעשות את כל המאמץ שאזכה ואמשיך לכהן. כי ברור לכל בר דעת שכל ראש עיר חדש שיכנס, יקח לו במקרה הטוב 3-4 שנים ללמוד ולהיכנס לתפקיד. מדובר בשנים קריטיות, כי כפר יונה נמצאת כיום בנקודת זינוק שהיא אל-חזור. יש על הפרק את תכנית המתאר של העיר שהיא לפני הפקדה, שיווק אזור התעשייה הקטן שהוא בשיווק, אזור התעשייה הגדול, כל מתחם הדיור המערבי וכל המעטפת שצריכה לתת מענה לכפר יונה. צריך בוגר אחראי בנקודת הזמן הזאת עבור כפר יונה. לכן, אני חייב לתת את הפוש האחרון ולהגיע למה שתכננו. אני מרגיש נמרץ עם הרבה רצון עוד לעשייה ולהגשים את כל התכניות והחלומות הגדולים שיש לנו כאן בעיר שלנו".

"אני שומע מחלק מהאנשים את המשפט: 'צריך לשנות'. זה הפך למנטרה עבור חלק מהתושבים החדשים. רק שלהם אין מושג מה היה פה לפני 10 שנים. זה לא ישוב שגדל ב-10 אחוז, זה ישוב שהכפיל את עצמו תוך עשר שנים. הפכנו מישוב של 11 אלף תושבים לישוב בן 23 אלף תושבים תוך עשור. הכל השתנה, בלי ששום מערכת נפגעה – בעיקר מערכת החינוך שזכתה רק השנה בכמה פרסים כמו מצטיינת המחוז ופרס לתיכון 'איש שלום'. אי אפשר לבוא ולזרוק סתם: 'לך הביתה, עשית את שלך. הטבעת את חותמך בישוב'. אמרו לי שמה שעשיתי אף אחד לא יקח ממני. זה נכון, אף אחד לא יכול לזלזל או להמעיט במה שנעשה כאן. בלי לפגוע בשושי כידור, היא צריכה עוד זמן להשתפשף וכך גם אלברט. היא, כיושבת ראש האופוזיציה לא הוכיחה בגרות ויכולת כזאת שאפשר לתת לה את המפתחות ושתמשיך מה שעשינו. כל הקדנציה, היא יחד עם חברה אבישי ברעם, היו עסוקים רק בלהתנגד. ברעם במשך 20 שנה רק התנגד. גם אני הייתי בקדנציה הראשונה שלי במועצה באופוזיציה, אבל תמכתי בכל ההחלטות שקידמו את הישוב. לא התביישתי כראש עיר לתמוך בהצעות שהגישו חברי מועצה מהאופוזיציה, שהיו לטובת הישוב. הדומה הטובה זה חבר האופוזיציה בעבר – מנחם ניר, שבא תמיד מוכן לכל ישיבות המועצה, היו לו הצעות טובות משלו, ולא הייתה לי בעיה להצביע בעד הצעותיו. מי שבא עם הצעות כדי לקדם את הישוב אני תומך בהצעות שלו ואף רותם אותו לעגלה שלנו. במהלך השנים לא מעט אנשי אופוזיציה הצטרפו אלינו לעשייה. זה לא קרה בקדנציה האחרונה – לכן זה מסביר למה אני חייב להתמודד".

 

אולי גם זה יעניין אותך

מה אתה אומר על סיסמת הבחירות של שוש שמדברת על שינוי למען שינוי?

 

"מי שעוקב אחרי ההתנהלות שלנו רואה שאין אדם שעושה יותר שינויים ממני ומהפכן יותר ממני. אני אתן שתי דוגמאות קלסיות: בתחילת שנות התשעים מיניתי מהנדס מועצה. בשום ישוב בסדר גודל כמו שהיינו לא מינו מהנדס. וכך גם כשמיניתי מנהל אגף חינוך ד"ר מסאס. הקמתי מרכז מוזיקה לפני 25 שנה והבאתי את מרק וולוך. כל התקציב הלך למשכורת שלו ורבים במועצה התנגדו לזה. אמרתי להם שצריך להסתכל לטווח ארוך, והיום אנחנו רואים את הפירות. זה שינוי! שינוי תוך כדי תנועה, הוא שינוי מתבקש. שינוי שבא בשביל כותרת, כשהוא ריק מתוכן, זה לא שינוי. השינוי שלה אין מאחוריו שום תוכנית רק דבר אחד מבחינתה – להחליף את ראש העיר. אם הייתה מציגה את התכנית מה היא הולכת לשנות וגם איך ומאיפה היא תממן את זה, מילא. אם בן אדם מקבל סיסמאות בלי תוכנית איך ומאיפה לתקצב, זה לא שינוי ולא תוכנית – זה בלוף. גם אנחנו צריכים לערוך עוד שינויים, כמו במחלקות העירייה שהן בחוסר כח אדם. צריך לשדרג ולתגבר את המנהלים והעובדים. אני לא מפטר עובדים, אני מנסה לחזק ולקדם אותם. אם תסתכלו אחורה זה לא אותה מועצה בה התחלתי ב-1977, זה לא דומה במילימטר – לא בעובדים, לא בכמות ולא באיכות".

 

יש את הדברים שהכי מפריעים לתושבים: הדואר, מד"א ואזור התעשייה והקניון.

 

"כל מי שמספר לתושבים שהוא יביא עוד סניפי דואר מוכר לוקשים לתושבים. היה פה לאחרונה שר התקשורת איוב קרא ושרי תקשורת אחרים ומנכ"לי משרד הדואר נפגשו אתי עשרות פעמים. כולם אמרו בצורה חד משמעית: רשות הדואר במצב קריסה. כל עוד הרשות לא תעבור הפרטה, אין סיכוי שמשהו ישתנה. אם כבר ישתנה לרעה. קיצצו פה בעובדים, סגרו סניפים בנתניה ובכל רחבי הארץ. מי שקורא עיתונים כלכליים יכול להבין מה קורה ברשות הדואר. אז אנחנו מחכים אחרי שהיא תופרט ויש לנו כבר הצעות ותכניות שיקבלו.

"לגבי מד"א- כשנפגשתי עם אלי בין, מנכ"ל מד"א, שהיו בינינו עשרות פגישות הוא הסביר לי שאין הצדקה לתחנת מד"א בכפר יונה. הם הסכימו להקים מה שנקרא תחנת הזנק. כדי שתהיה תחנת הזנק אצלנו, אנחנו ממנים אותה בחלקה הגדול. אם קורה משהו, מזניקים אמבולנס. אם במקרה מוזנק האמבולנס לכביש 9 בגלל תאונה, אז באותו רגע אם מישהו יתקשר למד"א לא יקבל מענה כאן, אלא ממד"א נתניה או כפר סבא. ככה מד"א עובדים. יש תכנית גדולה להעביר את תחנת קדימה שדות לכפר יונה – זה לא קשור לשיטור בכפר יונה שמוקם עם 10 שוטרים ו-10 פקחים. תחנת מד"א תקום כשכל ההצלה יעברו ממתחם אייל למפתן בית ליד, ואז תקום תחנת מד"א.

"לגבי אזור התעשייה – התחלנו אותו בשנות השמונים וקיבל תוקף רק ב-2001 וניסינו לשווק אותו ללא הצלחה אז. בגץ הקשת המזרחית קבע שמי שנדפק זה בעלי הקרקעות במושבים. ולכן כל החוכרים הפרטיים פנו לערכאות משפטיות ורק ב-2016 החלו לצאת פסקי דין בעניין ואז המנהל החל בשיווק. אני עצרתי את השיווק הראשון ב-2016 כי חשבתי שכל השינוי שעשינו באזור התעשייה החדש חלים על הישן, ואז התברר שתכנית חדשה לא חלה על התכנית הישנה. ולכן היינו צריכים לשנות – כדי למנוע הגעת מפעלים מזהמים ומפעלי בטון. ואז אחרי שנה וחצי יצאנו למכרזים להקמת אזור התעשייה, בו זכו שלושה יזמים. 3 חודשים אחרי, יצא מכרז נוסף וזכו עוד יזמים. אוטוטו יוצאים עוד 6 מגרשים נוספים. וככה ימשיך, כי המנהל חושב שככה טוב יותר. זה שיקול של מנהל מקרקעי ישראל. יש תקציב שאושר לפיתוח בסך 37 מיליון שקל. יש תכנון לאישור כל התשתיות באזור התעשייה – כולל חור ביבו, תאורה, מים ועוד. ברגע שזה קורה, אנחנו מתחילים לעלות עם טרקטורים. אחד היזמים כבר הגיש תכניות. יהיו 1400 דונם של מסחר, תעסוקה ובילוי. 65 אחוז זה שלנו ושותפים זה עמק חפר ולב השרון.

"מגיע ראש עיר חדש כשיש לו תכניות שצריכות להתממש, תכניות כאלו שאנחנו נלחמים עליהם שנים – ואז יבוא ראש העיר החדש ויאמר סליחה אני רוצה ללמוד את הנושא, אז מה צריך לתת לו 'שכר לימוד' על גב התושבים? אז אני פה משועבד לעיר הזאת, נותן את נשמתי ונותן הכל כדי לממש את התכניות בעיר הזאת. לגבי הקניונים – מתחם יצחקי הוא עובדה קיימת. בשרונה גם בתכניות עם 17 אלף מ"ר".

 

 

ממשיכים לנטוש את כידור. צילום: פייסבוק שושי כידור 2013

תשאלו את שוש מי "תקע" את השלביות

 

 

כשאתה בחוגי הבית מה הטענות השכיחות מהאנשים?

 

"הדברים המפריעים אלו הדברים הקרובים לאנשים ביום-יום. כמו ניקיון במדרכה, או מדרכה שנשברה ולא תוקנה. אני אמרתי לאנשים באחד חוגי הבית שאם הייתי לוקח רק מיליון שקל מהחינוך, בו אנחנו משקיעים 50 מיליון שקל, והייתי מפנה לתחזוקה – יהיה פה שווייץ. אני לא יכול לעשות את זה. אני מודע שאני משלם מחיר בכך שאני משקיע המון במערכת החינוך שהגיעה לגבהים. עובדה שבכל חוגי הבית מי שמזכיר את החינוך, זה רק בהקשר טוב. אני נלחמתי לפתוח כאן תיכון שנבחר לאחד מהתיכונים המצטיינים בארץ. לפני עשר שנים אף אחד לא חלם שתהיה לנו מגמות מוזיקה ותיאטרון. כל זה זו עבודה של המון שנים, של מאמץ וסדר עדיפויות. אז נכון, ויתרנו קצת באחזקה. אבל היום קיבלנו כסף ואנחנו משקיעים. אז אומרים לי: 'אתה משקיע לקראת הבחירות'. אני לא מבין- הדשא ששתלנו וההצללות יעקרו בסיום הבחירות או ישארו לתמיד? קחי לדוגמא את גן המדע בברזני. הולך להיות שם משהו מדהים ביופיו וזה בשכונת שרונה שיש שם גני ילדים שנפתחו, אולם ספורט שמשלימים אותו, כנ"ל בית כנסת שבבנייה, בית ספר יסודי כבר קיים ואין בו מספיק ילדים ויש תיכון. אנחנו נמצאים 3 פסיעות לפני דברים ענקיים. אמרתי למישהו בחוג בית שם- תושבים בקריית השרון בנתניה הסיעו את הילדים שלהם במשך 10 שנים מחוץ לשכונה לגני ילדים ובתי ספר. פה בשכונה הכל כבר מחכה לדיירים, אז זה קורה מעצמו, בלי תכנון?".

 

אז איך אתה מסביר שיש דעה שאנשי השכונות החדשות בכפר יונה מצביעים יותר לכידור ולטייב מאשר לך?

 

"יש פה עניין פסיכולוגי שקשה לני לנתח אותו. כשאנשים באו לשכונה הצבאית הכניסו להם לראש שאני מפלצת. יש לי שאלה, אדם שנמצא כאן חודשיים ומייד דורש שינוי, על מה הוא מדבר? הוא רק חודשיים וכבר יודע מה יש לשנות? הרי אם באתם לכאן לגור, לא ידעתם מה המצב, לא בדקתם לאן אתם מגיעים לגור?

"גם מתחם יצחקי ושרונה נקבעו שלבי ביצוע. נקבע שעד שלא יפתחו הדרכים, יהיה אפשר לבנות ולפתח רק חצי שכונה – רק שלב א'. אם הייתה החלטה גורפת שעד שכביש 57 לא יפתח עוצרים את הבנייה גם בלב השרון וגם בעמק חפר מילא. שם נבנות מאות ישיבות, כאן לא הסכימו לשחרר לנו 3000 יחידות והקפיאו כדי לא ליצור עומס על הכביש. בכלל, האבסורד הנוסף שמאחר ומותר לי לפתח רק חצי תכנית, אני מקבל כסף על פיתוח חצי תשתיות. אי אפשר לפתח חצי מערכת ביוב וחצי מערכת מים. אז פניתי לוועדה המחוזית והם הבינו את האבסורד בעניין, לקח להם זמן והסכימו לשנות את השלביות. כדי לשנות את זה מחכים להתנגדויות אם יש. ואז באה גברת שוש כידור והגישה התנגדות לוועדה המחוזית. וטענה שיהיה עומס על הכביש, למרות שידעו שעם אכלוס שרונה יסיימו את סלילת 562.

"הייתה אז מועצה לעומתית שהצביעה עם שוש. אבל יש צדק בעולם וועדת ההתנגדויות זרקה אותם מכל המדרגות וכך אישרו את השלביות. ואז הם הלכו אספו כסף מהתושבים והלכו לבית המשפט וגם בית המשפט דחה אותם. יש תכנית מטורפת רק לפיתוח בסך 37 מיליון שקל עם פרקים, מגרשי משחקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים. וזו רק ההתחלה".

 

תגובות:
עוד ניוזים בשבילך