משרד המשפטים בתביעה נגד עיריית רמלה ומנהלת אגף החינוך: סרבו לרשום ילד בן 6 לביה"ס בטענה שאמו לא יהודייה והשפילו את האם ובנה

מתוך כתב התביעה: "במדינת ישראל שנת 2020 אין מקום לשיקולים מפלים בכלל ובפרט במתן שירות ציבורי"

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הגיש תביעה נגד עיריית רמלה ונגד מנהלת אגף החינוך בעיר בגין עבירות על חוק איסור הפליה, חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, בשמה של תושבת העיר אשר מנהלת אגף החינוך בעירייה סירבה לרשום לבית ספר בעיר את בנה בן ה-6, בשל חשד כי האם אינה יהודיה, ואף איימה להוציא מבית הספר את קרובי משפחתו שכבר לומדים במקום בשל כך. התביעה, בדרישה לתשלום פיצויים בסך 265,867 ₪ והתנצלות בפני האם ובנה, הוגשה הבוקר (א') לבית משפט השלום ברמלה.

התביעה הוגשה בשמה של תושבת רמלה בת 26 ואם לילד בן 6, אשר עלתה לישראל מאזרבייג'ן לפני 19 שנה מכוח חוק השבות, ועל כן נחשבת יהודיה ובנה נחשב ליהודי. על פי כתב התביעה, במהלך חודש אוגוסט האחרון הגיעה האם למשרדי העירייה לרשום את בנה לכיתה א' לבית הספר שבחרה לו, בית הספר הממלכתי-דתי אשר נמצא בסמוך לביתה. לתדהמתה, בקשתה נדחתה בבושת פנים על ידי מנהלת אגף החינוך בעירייה בטענה כי הצהרתה שלפיה היא יהודיה אינה נכונה, ומשכך אינה זכאית שבנה יירשם לבית הספר שבחרה עבורו, זאת ללא כל בסיס וסמכות חוקית לעשות כן.

מכתב התביעה עולה כי כאשר הגיעה האם למשרדי העירייה היא התבקשה לחכות במסדרון הסמוך למשרד, ובשלב מסוים ניגשה אליה מנהלת אגף החינוך וביקשה ממנה את תעודת הזהות שלה ושאלה לאיזה בית ספר היא מעוניינת לרשום את בנה. כשהאם שהשיבה כי היא מעוניינת לרשום את בנה לבית הספר הסמוך למקום מגוריה, המנהלת אמרה לה באופן פומבי ליד הנוכחים במקום – "האם את יהודיה?". האם הופתעה מהשאלה וענתה מיד "כן", אולם לא הבינה מדוע נשאלת שאלה זו שאינה רלוונטית כלל לרישום, ועוד במסדרון הכניסה למשרד. לאחר מספר דקות שבה המנהלת למקום בו המתינה האם, והצהירה לאזני כל הנוכחים כי "בדקתי, את לא יהודיה, ולכן אינך יכולה לרשום את בנך לבית הספר". האם, שהייתה נסערת והמומה מדברי המנהלת הדגישה כי היא יהודיה והטענות הללו אינן נכונות, ואף ציינה כי לבנה יש קרובי משפחה שלומדים בבית ספר הזה ולכן תמוהה ההתנגדות של המנהלת, וזו האחרונה השיבה לה כי "אם צריך, נוציא גם את הילדים האלה שלא ילמדו שם".

בהמשך לכך האם ביקשה לדעת מדוע יהדותה מוטלת בספק, והמנהלת השיבה כי קיימים מסמכים וחוקים אשר לפיהם כל מי שאינו יהודי אינו יכול ללמוד במסגרת החינוכית הנ"ל, אולם סירבה לספק את המסמכים הללו לאם. לאחר זמן המתנה נוסף, האם עזבה את המקום ושבה לביתה כשהיא חשה מושפלת ופגועה לאחר שנמנעה ממנה זכותה הבסיסית – לרשום את בנה למסגרת חינוך ממלכתי דתי שבחרה לו, כך על פי כתב התביעה. "התנהלות חמורה זו", נכתב בתביעה, "עולה כדי אפליה פסולה ואסורה בהתייחס לדתה או מוצאה של התובעת. התנהלות זו אף עולה כדי לשון הרע.. ומהווה פגיעה בכבודה של התובעת ובזכותה לשוויון ופרטיות".