ניוזים חמיםבריאות

“הגיעה העת שהילדים יחזרו לשגרה מרבית בצד המשך המגבלות” ד”ר יסכה כהן

לאחר התמחות מרתקת במיון ילדים בהדסה, מצטרפת ד"ר יסכה כהן כרופאת ילדים למרפאת נווה עוז של כללית בפתח תקוה. בראיון היכרות עמה היא מספרת על האתגרים של רפואת ילדים בעידן הקורונה ועל הקשר המיוחד שהיא יצרה עם הורי הילדים בהם טיפלה

“נכון שבעידן הקורונה קיימת רפואה טלפונית מרחוק וחשוב להשתמש בה, אבל חשוב גם לדעת מתי להגיע פיזית למרפאה ולפגוש רופא”, כך אומרת ד”ר יסכה כהן, רופאת הילדים החדשה במרפאת כללית בשכונת נווה עוז בפתח תקוה. ד”ר כהן מצטרפת לצוות המרפאה הצומח, הכולל את המנהל הנמרצת ד”ר שגית פרינץ ואת המנהל האדמיניסטרטיבית הוותיקה אורנה שלמה.

לדברי ד”ר כהן, “כמתמחה במיון ילדים של בית חולים הדסה, נתקלתי בשנה האחרונה בלא מעט מקרים שיכלו להיפתר מראש באמצעות מפגש עם רופא. למשל, ילדה עם כאב גרון שחלתה בגל הראשון של הקורונה ובגלל החשש להיבדק הגיעה לבסוף למיון, כשאפשר היה לפתור זאת בקלות באמצעות אנטיביוטיקה, או מקרה של ילד עם כאב ברגל שהעלה חום משום שהמתין לתוצאות בדיקת קורונה במקום לאבחן בזמן שמדובר בזיהום במפרק הירך, מה שגרם לאשפוז ממושך של שבועיים…  אם יש מסר להעביר ממקרים כאלה ואחרים הוא שחשוב להיות בקשר עם הרופא המטפל, חשוב להיבדק פיזית ולא לתת לקורונה לבלבל אותנו עם המהלך הרגיל של הבדיקה הרפואית וההערכה הרפואית”.

אם תרצו, זהו המסר המרכזי שד”ר כהן מבקשת להעביר. הצורך לדאוג לבריאותם של הילדים בכל האספקטים ולוודא שהם מקבלים טיפול הולם גם, ואולי במיוחד, בעידן הקורונה. את התובנה הזו, ורבות אחרות, שהיא ספגה במהלך התמחותה בבית החולים הדסה בירושלים, היא מביאה עמה כעת למרפאת נווה עוז – השוכנת בפתחו של אחד האזורים המתפתחים של העיר פתח תקוה.

המרפאה המשופצת. צילום ניוזים

ממחקר לרפואה קלינית

ד”ר כהן, 46, מביאה עמה לא רק תובנות מעניינות אלא גם סיפור חיים מעניין. עד שנות השלושים לחייה היא בכלל לא ידעה שתעסוק ברפואה קלינית, והתמקדה בעיקר במחקר. “חקרתי את מחלת הריאות שנקראת פיברוזיס ריאתי אידיופתי. מדובר במחלה שמצלקת את הריאה ובכך פוגעת  ביכולת של הריאה להכניס חמצן לגוף, דבר החיוני ליצירת אנרגיה לכלל המערכות הפועלות בגוף, “בעידן הקורנה, מילים כמו הרס ריאות וחוסר חמצן, הפכו למוכרות לכלל הציבור. אמנם הסימפטומים דומים אך עדיין אין מספיק מחקר לומר האם ההרס והנזק לריאה בשני המחלות זהה.  “התזה שלי עסקה בתאים שהם שחקנים מרכזיים במחלה הזו – וספציפית, בחלבון מסוים  שנמצא על פני השטח שלהם.  תאים אלו מתרבים במהלך המחלה. ניסיתי לחקור ולהבין האם לחלבון זה יש תפקיד ביכולת של התאים הללו להתרבות ולגרום להצטלקות הריאה.  בזמנו לא היה טיפול הולם למחלה הזו, והחולים היו מתים מהרס של הריאות בתוך חמש שנים. לשמחתי בעשר השנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות שנותנות הרבה תקווה לחולים”.

נשמע מרתק. מה בעצם גרם לך לעבור ממחקר לפרקטיקה?

“מחקר זה משהו מאוד איטי שההשפעה שלו ניכרת רק לאורך שנים, לפעמים עשרות שנים. כשאת עוסקת בפרקטיקה את רושמת תרופה ורואה השפעה מיידית. דבר נוסף שהיה חסר לי במחקר זה המגע עם המטופלים. עם השנים גיליתי שאני מאוד אוהבת לעבוד עם הורים  וילדים. מעבר למפגש הרפואי, יש פה גם אלמנט של מזור נפשי שאתה כרופא מספק עבורם. אנשים היו באים למיון באמצע הלילה, ומספיק שנפגשו איתי ואמרתי להם שלילד שלהם יש משהו ויראלי וזה יעבור, והם היו אומרים לי: ‘אנחנו רגועים רק מלשמוע את המשפט הזה’. בשביל זה היה שווה לי לעשות את ההסבה. אגב, שלא אובן לא נכון, מחקר זה דבר מאוד חשוב – ופיתוח חיסוני הקורונה רק מוכחים עד כמה. אשמח אם בעתיד, יתאפשר לי גם לשלב מחקר וקליניקה”.

ד"ר יסכה כהן. צילום ניוזיםד"ר יסכה כהן. צילום ניוזים

שנה של מאבק בקורונה 

את מרבית השנה האחרונה, כאמור, העבירה ד”ר כהן כרופאה במיון ילדים בהדסה. ירושלים עמדה במרכזם של גלי ההתפרצות השונים של הקורונה, ובהתאם לכך הזדמן לה לעמוד במרכז הטיפול בילדים שלקו במחלה. לדבריה, מרבית הילדים שהגיעו אלינו ואובחנו כחולים בקורונה היו עם סימפטומים קלים ומרביתם לא נזקקו לאשפוז ממושך. אולם “הגיעו  לא מעט מקרים של פוסט קורונה סינדרום”, היא מספרת, ומדגישה “כולם בסופו של דבר יצאו מזה, אך בדרך נאלצו לעבור ימים לא פשוטים. זו מחלה שבהתחלה נראית על פניה כמו כל מחלה ויראלית: חום, שלשולים, כאבי בטן, ולעיתים גם קשיים בנשימה. אך ילדים אלו נראו מאוד חולים, ולאחר אשפוזם במחלקת ילדים להמשך מעקב וטיפול, החלה התדרדרות  מהירה במצבם, עד כדי צורך באשפוז בטיפול נמרץ שם הענקנו להם טיפול תמיכתי ותרופתי שכלל תרופות אנטי דלקתיות ואנטי קרישתיות, לשמחתי כל הילדים החלימו”.

פן נוסף של תחלואה שהיא נתקלה בהם מתרכזים בצד רגשי והנפשי  של הילדים, שד”ר כהן מאמינה בחיוניותם בבריאות הילדים, לא פחות מאשר הרפואה של הגוף.

“בתקופת הקורונה, השינויים הגדולים בשגרה של הילדים, השהייה הממושכת בבית, והריחוק החברתי, והפחד ששורר בעקבות התפשטות הנגיף, לעיתים הביאו תופעות רגשיות ונפשיות, שהרבה פעמים התבטאו בסימפטומים גופניים, אך לעיתים גם גרמו לדיכאון וסגירות” מספרת רופאת הילדים ומדגישה, “חשוב לשים לב גם לפן הזה ולתת לו מענה.”

החיסונים הם לא גיים צ’יינג’ר בהיבט הזה?

“זה בהחלט שחקן ששינה את כללי המשחק. כל הפחד במערכת החינוך, היה שהדבקות שמקורן בילדים יובילו להתפשטות הנגיף, תחלואה גבוהה בקרב אנשים מבוגרים ואנשים בקבוצת סיכון– כולל צוותי ההוראה, כי אתה לא יודע מי בסיכון ומי לא, אבל גם בני משפחה של הילדים. החיסונים הורידו את התחלואה וההדבקה באוכלוסיות המבוגרות לאחוזים מאוד נמוכים. אבל זה עדיין לא מאחורינו. חשוב לחזור לאיזושהי שגרה של מפגשים משפחתיים וללימודים פרונטאליים וסדירים, אצל ילדים המפגשים החברתיים האלה חשובים, אבל במקביל צריך להמשיך לשמור על הנחיות משרד הבריאות”.

ניוזים- רשת אתרי החדשות המקומיות של ישראל, מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו בטלפון/ ווטסאפ: 0522818000 או שלחו למייל: .mnewzim@gmail.com

כתיבת תגובה

עוד ניוזים בשבילך

כתיבת תגובה

Back to top button
נגישות