כשהמלחמה פוגשת את הצלחת: כך מתמודדים עם אכילה רגשית
מציאות מתוחה, אזעקות ושגרה שנשברת, גורמים לרבים מאיתנו לאכול מהרגש. דיאטנית כללית ממחוז שרון שומרון, איילת יעקב לוי מסבירה איך לנהל את זה נכון
המלחמה שמטלטלת את שגרת החיים של כולנו לא משפיעה רק על הביטחון האישי ועל תחושת היציבות, היא משפיעה גם על ההתנהגות היומיומית, כולל מה ואיך שאנחנו אוכלים. במציאות רוויית אזעקות, מתח וחשש מתמשך, רבים חווים אכילה רגשית.
הדיאטנית אילת יעקב לוי ממחוז שרון שומרון של כללית, מסבירה כי מדובר בתופעה אנושית טבעית, שנועדה לספק נחמה, הרגעה או תחושת שליטה בתקופות שבהן הרגשות מציפים. “אכילה רגשית היא דרך של הגוף והנפש להתמודד,” היא מדגישה, “אבל במידה והיא נמשכת לאורך זמן, היא עלולה להשפיע על הבריאות ועל ההרגשה הכללית.”
לכן, במקום להילחם בעצמנו, חשוב להבין את התופעה, וללמוד כיצד לנהל אותה בעדינות.
1. ליצור שגרה של פעולות מרגיעות
נשימות, מוזיקה, תרגול יוגה, הליכה קלה או תנועה עדינה, כל מה שמוריד מתח תורם להפחתת הדחף לאכול מתוך רגש.
2. לפנות לנחמה שאינה אוכל
שיחה עם אדם קרוב, פעילות יצירתית, תחביב מרגיע, כתיבה או עיסוי. כולם יכולים למלא את הצורך בנחמה, בלי לפתוח חטיף.
3. לעצור לפני האכילה — ולספור עד 10
הפסקה קצרה שוברת את האוטומט.
זה הרגע לשאול את עצמנו:
“האם אני רעב/ה — או שאני מחפש/ת הרגעה?”
4. לעצב את הסביבה התזונתית בבית
א. זמינות מזונות
מצמצמים נוכחות של מאכלים שמזמינים אכילה לא מודעת (כמו חטיפים, מיצים וגלידות), ומנגישים מזונות שמקדמים בריאות , פירות, ירקות, יוגורט, אגוזים ועוד.
ב. גודל המנות
מעדיפים מאכלים עם “התחלה וסוף”, אריזות אישיות, פרי אחד, קרטיב, במקום קופסאות גדולות שמזמינות המשך אכילה.
5. להשתמש בחליטות להרגעה
קמומיל, פסיפלורה ומליסה עוזרות להפחית מתח ולתרום לרגיעה.
6. שוקולד מריר — במינון נכון
קקאו מסייע לשחרור חומרים מרגיעים במוח.
המלצה: קובייה או שתיים ביום, ורק שוקולד מריר 70% ומעלה.
לסיכום
אכילה רגשית בתקופת מלחמה היא תופעה טבעית ולא סיבה לאשמה.
עם מודעות, כלים עדינים והתאמות קטנות, אפשר לשמור על איזון, על בריאות ועל תחושת שליטה גם בימים מאתגרים במיוחד.
