'ביקור חולים'- מאמר לשבת
הרב ישראל הלפרין, היה מנהל מרכז חב"ד בהרצליה, וקצין במיל' בסיירת מטכ"ל. הוא היה רגיל לאורח חיים תובעני מאוד, ולא נח לרגע. כשחלה במחלה סופנית, והיו אומרים לו 'העיקר הבריאות' הוא ענה: העיקר זה לא הבריאות, אלא מה עושים עם הבריאות.
בפרשת השבוע מסופר שאברהם אבינו חלה, לאחר שעשה ברית מילה ואלוקים הגיע לבקרו. מכאן לומדים בתלמוד, על חשיבותה של מצוות ביקור חולים. עד כדי כך שהגמרא אומרת 'כל המבקר את החולה, גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים'.
ישנם הסברים רבים למאמר זה של הגמרא. אך עצם העובדה שאלוקים בכבודו ובעצמו מגיע לבקר את אברהם לביקור חולים, כשאף אחד לא מגיע לבקרו, מעידה כאלף עדים על החשיבות של מצווה זו.
החולה, נמצא ברגעי שפל, הוא חלש, לעיתים חסר אונים, אולי מוגבל בתפקודו, דבר המשפיע בצורה משמעותית גם על מצבו הנפשי. תחושתו של החולה, כי הוא בודד, אף אחד לא זוכר אותו ברגעיו הקשים, ונדרש להתמודד לבדו עם הקושי. ברגעים אלו, מי שמגיע לבקר את החולה, הרי הוא ממש מוסיף לו חיים וכח להתמודד.
חולה אינו דווקא מי ששוכב על ערש דווי, או עם מחלה מסוכנת. ישנם רבים, בני נוער או מבוגרים, בגיל המעבר או ילדים, שבבדיקות מעבדה לא נזהה פערים. אך הם נמצאים ברגעי שפל אישיים, חשים בדידות, וזקוקים ל'ביקור חולים' שלנו, לתשומת הלב, ולמילה החמה, לחוש שלא שכחנו אותם, והם חשובים ויקרים לנו. 'כל המבקר את החולה – גורם לו שיחיה, ומי שאינו מבקרו – כאילו שופך דמים'.
