סיפור המרגלים וארץ ישראל. הרב לוי יצחק ארנשטיין בטור על פרשת השבוע

אנו עדים לרגעים היסטוריים. התחושות אצל רוב יהודי העולם נעות בין גאווה לאומית אדירה על הפעולות הבלתי נתפסות של צה"ל וכוחות הבטחון בשבוע האחרון, לבין חשש מהבאות – בהמשך המלחמה. אין חולק, שישראל נמצאת עכשיו באחד מרגעיה הגדולים בהיסטוריה. רק לפני שבוע איש לא האמין (ובפרט כל מי שידע מה הסיכונים והתרחישים האפשריים) שזה המקום בו נהיה היום. הספיק לנו טיל בבתים, או נפילות במקומות אחרים, כדי להבהיר לנו, מה היה יכול להיות ח"ו. אין ספק שאנחנו חיים בעידן שבו רואים ניסים גדולים ועזרה אלוקית בלתי רגילה.
נחזור 3,400 שנה אחורה לפרשת השבוע. רגע לפני שבני ישראל מתכוננים לכבוש את הארץ, שולח משה 12 מרגלים לבחון כיצד נכון לכבוש את הארץ. המרגלים שבים ממסעם וממרידים את העם נגד הכניסה לארץ. בקריאת הפרשה רואים שהמרגלים חששו מהעם היושב בארץ. למרות הניסים והנפלאות שעשה להם אלוקים, הם לא האמינו שאפשר לכבוש את הארץ.
בחסידות מוסבר, שלמרגלים הייתה סיבה נוספת, ומהותית יותר, לרצון להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ: בזמן השהות של בני ישראל במדבר, הם היו נטולי דאגות חומריות. באמצעות ניסים, דאג להם אלוקים לכל צרכיהם, מה שהותיר להם זמן רב ללימוד תורה והתעלות רוחנית.
כאשר הגיעו המרגלים לארץ, הם הבינו שחיי הנוחות יסתיימו עם הכניסה לישראל ויהיה עליהם לדאוג לפרנסה ולשאר צרכים גשמיים. כך, ישאר להם זמן מועט לעסוק בתורה. הם חששו שההתעסקות הגשמית בארץ, תוביל לירידה רוחנית, ולכן העדיפו להישאר במדבר.
חששותיהם היו מוצדקות. העיסוק בטרדות הפרנסה, וצרכי היום יום, עלולות לנתק אותנו מעולם הרוח. עם זאת, היה עליהם לדעת ולהאמין, שבשעה שאלוקים נותן לנו את ארץ ישראל, וההתמודדות עם חיים גשמיים-חומריים, הוא נותן את היכולת והכלים להישאר עם ראש למעלה, ולקיים את רצון ה'.
רוב עיסוקנו הוא בעשיה גשמית, לעיתים, באינטקרציה עם אנשים שאינם ישרים, בעולם שלעיתים נראה כי יש בו יותר רע מטוב. אל לנו לשכוח מה הוא העוגן הרוחני, הערכים והאמונה בצדקת-הדרך שמובילים אותנו כל יום מחדש.
אז רגע לפני השבת, נזכר בפרשת השבוע על המרגלים שרצו חיים קלים יותר בסיני, מאשר להיכנס לארץ המובטחת ולעבוד קצת יותר קשה, נזכור את המרגלים שרצו חיים רוחניים, אידאליים ומושלמים – ולא נגרום לעיסוק בעולם החומרי, להפוך אותנו לאנשים פחות ערכיים, ופחות דבקים באמונה והבטחון שה' איתנו תמיד, בכל זמן ובכל מצב.