מחצית השקל וה 7.10: הרב לוי יצחק ארנשטיין בטור על פרשת השבוע
"קצת ענווה. עם כל הכישורים והמעלות שלי - כנראה שלא כל השכל נמצא אצלי"
השבוע התפרסמו תחקירים סביב ה 7.10, ומאורעות אותו לילה אותה התקופה.
חלק מהתחקירים נוגעים לתפיסה הישראלית, כיצד חמאס נתפס בעיניהם, כוונותיו, יכולותיו ושאיפותיו. קבלת ההחלטות באותו לילה, הייתה נגזרת ישירה מאותה תפיסה. אילו ידעו כל מקבלי ההחלטות את המצב לאשורו, ייתכן שאף אחד לא היה מדבר היום על ה 7.10.
השבת, נקרא בבית הכנסת (בנוסף על פרשת השבוע), גם פרשת שקלים. בה נקרא על השתתפות שנתית שהיו נותנים לבית המקדש בסכום שווה לכולם של חצי שקל. חצי שקל היה סכום פעוט (כמה עשרות שקלים). אז למה לא שקל שלם? ח"י שקלים וכדומה?
אחד ההסברים לכך הוא, שלאחר יציאת מצרים, הרגישו בני ישראל 'בעננים' 'עפו על עצמם' (אולי קצת יותר מדאי). וחודשים בודדים אחרי שאלוקים הוציא אותם ממצרים, עמדו לפני 'עגל הזהב' ואמרו; 'אלה אלוקיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים'.
נתינת מחצית השקל מזכירה לנו את מקומנו. יהודי, גם אם הוא עושה את ה 100% שלו, הוא עדיין בסך הכל חצי, וזקוק לאלוקים – החצי השני. אנחנו באמת לא כל-יכולים. הסבר נוסף מופיע, כי אני חצי בלבד, ויהודי אחר הוא המשלים אותי.
קצת ענווה. עם כל הכישורים והמעלות שלי – כנראה שלא כל השכל נמצא אצלי.
גם צבא משוכלל ומתוחכם כמו צה"ל, יכול לטעות. גם גופי המודיעין הכל כך מתקדמים יכולים לשגות. וכמו שאמר דוד המלך בספר תהילים 'אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר'. איך שלא נהפוך את זה אנחנו רק חצי, עם יהודי אחר נהיה שלמים יותר, ואם נכניס את אלוקים כשותף לעשיה שלנו, העבודה תהיה שלימה יותר. אנחנו בסך הכל 'חצי' ואת החצי הזה עלינו לתת מכל הלב.
Image by Brett Hondow from Pixabay
קבל עדכונים לפני כולם!
