ניוזים חמיםתרבות
"הינשופים אינם מה שהם נראים". גלית עמיהוד בטור על המפגש עם הבמאי דיוויד לינץ'
אהרון קיבל את רשות הדיבור: מר לינץ' האם אתה מאמין באלוהים? הבימאי הישיר מבט ואמר - בוודאי, אני ואתה צריכים לדבר. הקהל זז באי נוחות, המון גיחוכים וצעקות מהשורה הראשונה...
במוצאי שבת שאלנו את הילדים וכל החברים שלהם שהתארחו אם ירצו לראות סרט במסך הענק במערכת הקולנוע שלנו, מסתבר שדור ההמשך איבד עניין, אין שום בדיה שיכולה לעמוד בקצב של המציאות. בהיתי קצת בכותרות הסוריאליסטיות, ונדדתי בראש אל אלוף יצירת הסיוטים היפהפיים שניפטר לא מזמן, דיוויד לינץ' אשר השתדל בכל סרטיו לתת לצופה הצצה אל תוך החלום המסויט של מישהו אחר. מבט מעוות על דבר מוכר. סיפור רגיל נמהל בנדיבות בהזייה סימבוליסטית ואז לאט מתחילים לקרות דברים מבעיתים ועצובים ברמה תהומית. מטרת העלילה היא לעורר בצופה אי נוחות תוך שימוש באלמנטים של אלימות ומיניות בוטים שגרמו לחברות הפקה רבות לסגור בפניו את הדלת. בעולמות האוונגרד שלו הרשע רוחש מתחת לפני השטח הבנאליים של הפרוור האמריקאי.
אופל אניגמטי טורד את השלווה ומסתתר מאחורי מהוגנות בורגנית.
טישטוש הגבולות בין מציאות, פנטזיה ופארודיה על ערכי המשפחה המסורתיים והדת. לינץ' נתן אלטרנטיבה רדיקלית מפתה לבטא את האווירה הפראית של התת מודע האנושי. בתחילת שנות התשעים על רקע מציאות מדממת הפציעה בטלויזיה בישראל הסדרה שלו "טווין פיקס" ומדינה שלמה עקבה בנשימה עצורה ללא בינג' או שידורים חוזרים אחר התעלומה "מי רצח את לורה פאלמר" בת השכן התמימה בעיירה אמריקאית קטנה כאשר כולם חשודים, האווירה מסתורית אך לא נעדרת הומור והסיום מעורפל.
בשנת 2007 הגיע לינץ' לישראל כאורח של בית הספר לקולנוע סם שפיגל ובשיתוף "המכון הישראלי למדע האינטיליגנציה", בפגישתו עם נשיא המדינה שמעון פרס טען כי הגיע עם מסר לשלום עולמי שמהווה חלק בלתי נפרד מאמונתו הכוללת מדיטציה טרנסנדנטלית פעמיים ביום. "השלום העולמי מגיע בדיוק מאותו התחום שממנו מגיעה היצירתיות, מאותו התחום שהאור מפציע והחשיכה נעלמת. שלום אמיתי על פני הארץ, שלום שאינו מתבטא רק בהעדר מלחמה אלא של כל סוגי הסבל בעולם והוא יגיע רק מהארה. בואו נתחיל ליהנות משלום על פני כדור הארץ".
הוא ערך מפגשים בתל אביב, ירושלים וחיפה. למפגש בחיפה נדחקנו אהרון ואני בין המוני מעריציו במעמד שמזכיר חסידים הממתינים למוצא פיו של הרב. לינץ' עלה לבמה, התיישב על כורסא, הדליק סיגריה וענה על אין סוף שאלות. הקהל הישראלי עשה כמיטב יכולתו להפציץ בשאלות רשימת מכולת שעסקו במיליון פרטים טכניים. צורה ולא תוכן. מטרת השאלות היתה לפרק את המיסתורין לפרוטות של אפקטים ויזואליים.
אהרון קיבל את רשות הדיבור:
מר לינץ' האם אתה מאמין באלוהים?
הבימאי הישיר מבט ואמר – בוודאי, אני ואתה צריכים לדבר.
הקהל זז באי נוחות, המון גיחוכים וצעקות מהשורה הראשונה
באיזה אלוהים אתה מאמין?
לינץ' ענה באריכות: באלוהים האחד והיחיד הכל יכול שברא את השמים ואת הארץ
אלוהים שבוחן כליות ולב ורואה לתוך הנפש
באלוהים הזה אני מאמין.
הדברים נכתבו לעילוי נשמת שירי אריאל וכפיר ביבס.
Image by Lenka Novotná from Pixabay
Follow Us
