"מה יצא לעולם טוב יותר מזה?" הרב לוי יצחק ארנשטיין בטור השבועי על פרשת השבוע
כך אמר רבי ישראל בעל שם טוב: "נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות"
בפרשת השבוע אנו קוראים על אברהם אבינו, שהיה חולה בגיל 99, הגיע אליו האלוקים לביקור, תוך כדי הביקור, רואה אברהם אבינו אורחים פוטנציאליים בחוץ, יוצא אברהם ומתפנה לאורחים. ורק לאחר מכן חוזר למפגש עם האלוקים.
היו גדולי ישראל, ענקים בתורה, שחלמו כל ימיהם לזכות להתגלות של אליהו הנביא. וכאן, מגיע האלוקים בכבודו ובעצמו לאברהם, והוא – מעדיף לצאת לפגוש אנשים, במקום להיות בחוויה הלא נתפסת של גילוי אלוקי? למדו מכך בגמרא ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה". מאמר שהוא כשלעצמו נראה קצת תמוה.
אחד ההסברים לכך הוא- החוויה האישית עם האלוקים, הינה לאדם בודד. ישנו אדם בגלובוס שחווה משהו אלוקי. חווה התרוממות מיוחדת. האירוע פה הוא של האדם הבודד. אך בדאגה כנה לזולת, הסיוע לזולת, גילוי האכפתיות, והחתירה לעשיית טוב לזולת- הופכת את העולם למקום טוב יותר. משפיעה על אנשים נוספים באופן חיובי. זה לא משהו אישי, אלא משהו שמשפיע על הרבה אנשים. וכך אמר רבי ישראל בעל שם טוב: "נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות". אצל אברהם אבינו, החוויה האלוקית הנעלית ביותר – באה לידי ביטוי בהכנסת אורחים, בעשיית חסד לזולת – שלא על מנת לקבל פרס.
זו אינה רק אימרה מעניינת על פרשת השבוע, אלא דרך חיים. מכל דבר מושכל, מכל דבר שאני לומד בחיים, צריכה להישאל השאלה – מה יצא לעולם טוב יותר מזה?
