שכל ורגש ומה שביניהם – מתכון לאהבה מפרשת השבוע לטו באב. טור מאת הרב לוי יצחק ארנשטיין
למצוות תפילין רעיונות עמוקים ומגוונים. אחד מהם נזכר בסידור, כי את התפילין מניחים על היד כנגד הלב, ועל הראש כנגד המח....
לפני כאלפיים שנה היה מנהג בארץ ישראל. ביום ט"ו באב יצאו בני ובנות ישראל לכרמים מחוץ לירושלים, שם היו מחפשים את זיווגם. אגב, משם גם המקור למשמעות הזוגית שיש ליום ט"ו באב עד היום. הצצה לסוף מסכת תענית במשנה מגלה לנו, כי היה זה יום חג, כמו יום הכיפורים: 'לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים'. מעניין, שאת פרשת השבוע (ואתחנן) אנו קוראים תמיד לפני טוב באב. בפרשה אנו קוראים בין היתר על מצוות תפילין.
למצוות תפילין רעיונות עמוקים ומגוונים. אחד מהם נזכר בסידור, כי את התפילין מניחים על היד כנגד הלב, ועל הראש כנגד המח. מצוות תפילין מזכירה לנו, כי לא מספיק לבצע את המצוות. לקיים את האקט המעשי של נחת תפילין. לברית בנינו לבין הקב"ה צריך לגייס גם את המח וגם את הלב. לקשר בנינו לבין הבורא שלושה מרכיבים מרכזיים: מרכיב מעשי, רגשי ואינטלקטואלי.
שני המנועים הגדולים לעשיה שלנו בחיים הם המח והלב. ללא הלב אנו נבצע דברים ללא חשק, ללא תשוקה והתלהבות, השחיקה והשעמום יבואו מהר. ללא השכל והאמונה במה שאנחנו עושים, ייתכן שתאוות הלב ישאו אותנו למקומות לא מתאימים או יסיחו את דעתנו מהדברים החשובים באמת. סוד האהבה טמון בשלושה ערוצים מקבילים; אהבה גדולה בלב, הבעת האהבה במחוות מעשיות, ומח שינתב את הלב והעשיה בדרך הנכונה, בצורה מדוייקת. לאהוב (בלב), להעניק (במעשה), לכבד ולהבין (בראש) את הצד השני.
'השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל (אימפולסיבי). ועבודת האדם היא; לחברם לעבודה משותפת. וכך, הבהלה (הרגש) נהפכת לשאיפה (תשוקה והתלהבות), והשכל – למורה דרך בחיים של עבודה ופועל'
(היום יום, י"ב שבט – הרבי מליובאוויטש).
קרדיט צילום:
Image by Борис Крупник from Pixabay
