בין מסעות: מתקופת ה-"יין והסיגרים" ועד ל-"מזוודות", מסע תערוכות הציורים השלם של האמן יוסי כהן זרנקין

כהן-זרנקין מצייר בשמן, אף שהוא נעזר תכופות בצילומים, לעתים הוא מצייר ישירות את האובייקט הניצב מולו מתוך התבוננות כמו בציורי הדומם של מאות שעברו. הציור בשמן מעניק לציוריו תחושה של חום ושל אינטימיות. יוסי בחר לצייר בקבוקי יין, גביעים, ארגזים, סיגרים, מזוודות – באופן מושלם, אך נושאי משנה כמו קיר, רצפה, או שולחן המשמשים כרקע, מחוספסים. זו הצהרה בלתי אמצעית לגבי חשיבות הנושאים בציוריו. הדגש הוא על הקומפוזיציה, מבנה היצירה והנאמנות לחוויה החזותית. הוא מעיד על עצמו כי כל חייו צייר בסגנון אימפרסיוניסטי ומשיכות המכחול הן חלק ממנו. גם כאשר בוחר לצייר בסגנון היפר ריאליסטי הוא משלב מוטיבים שמייחדים את השפה האישית שלו.

"ב-1985", מספר יוסי, "רכשתי לציון הולדת בנותיי התאומות, בקבוק יין מן הבקבוקים הראשונים של יקבי רמת הגולן. מאז צברתי אוסף גדול של בקבוקי יין ישנים. מזה שנים אני חבר ב-'מועדון היין והסיגר'. פעמיים בשנה טסים לחו"ל, מבקרים ביקבים, טועמים יינות מיוחדים. בנסיעות האחרונות לשאטו נף דה פאפ (Châteauneuf-du-Pape) בצרפת ולפיאמונטה באיטליה, נתקלתי באוסף בקבוקי יין ישנים של היקב, הורדתי אותם וצילמתי. חבר ישב על ספסל בחוץ עם סיגר וגביע יין, צילמתי אותו, צילמתי את היקבים הכרמים והגפנים, וכששבתי לארץ, התחלתי לצייר."

אם כך, אסופת העבודות, שבה שפה אישית מהודקת, של האמן, עוסקת בתיעוד עולם הפנאי של אחוות הגברים אליה משתייך יוסי כהן-זרנקין. לאחווה זאת אטריבוטים המייחדים אותה, לאור העיסוק המשותף. את האייקונים האלה מתעד יוסי. החוויה המשותפת כוללת את המסע, את היין על סוגיו השונים, כלים הכרוכים בשתייתו וכמובן סיגרים. היעדרם של המשתתפים בולט, אך הם נוכחים- נפקדים, בנוכחות גברית שקטה אך משמעותית, הכוללת גם פלטת צבעים כמו-מעושנת, בה שקט ואינטימיות. "הרומנטיקה והחושניות בציורי גורמות לי להריח את היין, הסיגר או המזוודה בדיוק כפי שאני מריח את הריח של צבע השמן והטרפנטין הזורמים בדמי בטעימה, בנשימה וטכניקת הציור" כותב כהן-זרנקין.

העבודות מהודקות, מינימליסטיות, קונקרטיות ולא מקושטות קישוטים מיותרים. ועם זאת המיומנות הטכנית, הרומנטיקה, האינטימיות, הארומטיות, החושניות והקלאסיות של בקבוקי היין ש"זולגים" ונוגעים בצופה, כמו מוצר משובח שהזמן אינו יכול לו.

אוצרת התערוכה: נגה ארד-אילון