'כן, כן, ככה זה': ביצוע מרגש של אקי אבני לשיר של שלושה חברים מגטו טרזין שרק אחד מהם, אלי בכנר, שרד והשנה חוגג תשעים

אין פרפרים פה: ההיסטוריונית רחל אורנשטיין והמוזיקאי אפי שושני, אנשי הפרויקט 'כשזיכרון פוגש אמנות', הפיקו לציון יום השואה הבינלאומי, שיחול ב- 27 בינואר, וידאו קליפ המבוסס על המילים שכתבו שלושת החברים בני ה 13

מערכת ניוזיםינואר 25, 2021

דקה לקריאה

לציון יום השואה הבינלאומי, שיחול ב- 27 בינואר, אנשי הפרויקט 'כשזיכרון פוגש אמנות' הפיקו וידאו קליפ המבוסס על המילים שכתבו שלושה חברים בגטו טרזין, ילדים בני 13 שהגורל איפשר רק לאחד מהם לשרוד את השואה. הילד האמיץ הזה התייצב מול מנגלה בסלקציה באושוויץ- בירקנאו ובשילוב של תום ואומץ לב הצליח לשמור על חייו – שמו אלי בכנר. אלי העז לבקש ממנגלה ללכת עם חבר שלו, ימינה, לחיים, ולא שמאלה, בלי שהבין בכלל את משמעות הבקשה. היום יש לאלי 11 נינים, כששמונה מהם משתתפים בקליפ המרגש. צילומי הקליפ נערכו במושב מולדת, ביתו של אלי בכנר.

השחקן הישראלי, זוכה פרס אופיר, אקי אבני, הגיע למולדת כדי לשיר את המילים של ילדי גטו טרזין, לספר על ילד קטן ואמיץ שלפני 80 שנה עמד מול הרוע וניצח, ולבקש מהעולם לזכור את שני חבריו של אלי שלא שרדו, יחד עם מיליון וחצי הילדים היהודים שנרצחו בשואה.

המילים של השיר משקפות את מציאות גטו טרזין, מציאות בה הילדים ובני הנוער גרו בבתי הילדים, ויחד עם זאת היוו חלק מחיי הגטו: הם התהלכו ברחובות ובכיכר, בחנו את הסביבה, את מערכות היחסים בין האנשים, הרגישו את המצוקה השוררת בכל פינה ובכל ספסל בגטו. בחדרם הם ישבו וכתבו, מטביעים את נקודת מבטם הייחודית. מדריכי בתי הילדים ביקשו במודע לדובב את הילדים לביטוי אמנותי וספרותי. המילים חושפות מציאות חיים בלתי אמצעית, ללא פרספקטיבה של 'אחרי'.

הפנייה אל אקי אבני הגיע ממקום בו יוזמי הקליפ – צוות הפרויקט "כשזיכרון פוגש אמנות"- ההיסטוריונית רחל אורנשטיין והמוזיקאי אפי שושני, חיפשו את השילוב של שירה והגשה – מישהו שישיר את המילים ויגיש את הסיפור. החיבור של אקי לפרויקט היה מיידי: הלחן של אפי שושני, המילים, הסיפור והקונספט של הפרויקט דיברו אליו וריגשו אותו. הוא ראה בזה הזדמנות לבטא את העולם הערכי שלו.

Tags

אקי אבני ואלי ביכנר מתוך פרויקט- כשזיכרון פוגש אמנות

כשזיכרון פוגש אמנות: זהו סיפור של מסע ארוך,3,721 ק"מ, מרחק הנמדד מאולפן המוזיקה של אפי שושני בתל אביב עד עיירה מנומנמת ושמה טרזין. מסע שנמשך שנים רבות, 75 שנה – ליתר דיוק. כן, זה הזמן והמרחק שנדרשו להחזיר את המילים הביתה. מילים שהוסתרו בפיסות נייר מאולתרות בביוב של בית הילדים של גטו טרזין, שקיבלו קול עכשווי דרך מוזיקה – כשזיכרון פוגש אמנות הוא פרויקט המביא סיפור שואה מזווית אחרת.

על גטו טרזין: גטו טרזין היה מקום ריכוז ליהודי צ'כיה וכן ליהודים קשישים ולאנשים בעלי שם ומעמד מגרמניה ולקבוצות יהודים ממדינות נוספות במערב אירופה. טרזין נועדה להיות 'מחנה מעבר' לגירוש היהודים בהדרגה למחנות השמדה במזרח אירופה. חיי היום יום בטרזין עוצבו בהתאם להחלטה להפריד את התא המשפחתי הגרעיני: ילדים ובני נוער קיבלו מעונות נפרדים בהם חיו עם מדריכים ומורים. ב-42 חודשי קיומו עברו בגטו טרזין מעל ל-155 אלף יהודים, ובתקופת השיא הצטופפו בו כ-59 אלף בני אדם. כ- 34 אלף מיהודי גטו טרזין נספו בגטו עצמו. קרוב ל-87 אלף גורשו ב-63 טרנספורטים למחנות ההשמדה, מתוכם מעל ל- 7,500 היו ילדים עד גיל 15. עד סוף המלחמה נותרו בחיים רק כשלושת אלפים מבין יהודי טרזין שנשלחו מזרחה אל המחנות.

על יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – 27 בינואר: בשנת 2005 קבע האו"ם את ה-27 בינואר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. זהו היום בו הצבא האדום שיחרר את מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ- בירקנאו שמהווה סמל לשואה. היוזמה לקדם את ההחלטה הייתה של משרד החוץ הישראלי ונחשבת להישג דיפלומטי משמעותי במערך מדיניות החוץ של מדינת ישראל. במדינות רבות מתקיימים מושבים מיוחדים של הפרלמנט, נערכים טקסי זיכרון, ומוקדשות שעות לימוד במערכת החינוך.

על הספר " אין פרפרים פה": בשנת 1963 יצא לאור בישראל, באמצעות המוזיאון היהודי בפראג, הספר 'אין פרפרים פה' – ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטדט. מהדורתו הראשונה יצאה שלוש שנים לפני כן בפראג ובה מופיעים השירים בשפת המקורית – צ'כית. בישראל השירים מוכרים לנו בתרגומה של המשוררת הלאומית, לאה גולדברג. מאז פורסמו ברחבי העולם מהדורות ותרגומים רבים של ספר זה המשלב שירים וציורים של ילדי הגטו. השיר 'כן כן ככה זה' נכלל בספר.