לאחר מכן פנה האיש למומחה לכירורגיית פה ולסת, אשר הבהיר לו כי במהלך הטיפול שעבר: "עצב הלסת התחתונה נפגע ואין יכולת לרפאו". בשלב זה פנה האיש לנוירולוג שכתב כי המטופל נשאר אחרי הטיפול השיניים עם "תחושת רדימות בחצי פנים, רוק נוזל מצד שמאל של הפה, חצי לשון רדומה וזה מאוד מפריע לו באכילה ובליעה".
בחוות דעת שצורפה לתביעה קובע מומחה לכירורגיית פה ולסת כי הטיפול הרפואי שקיבל התובע:
"לא תאם כלל את הסטנדרט הרפואי המקובל והסביר בזמנים הרלוונטיים לאירועים". בין השאר הרשומות הרפואיות אינן מלאות, הרופא המטפל לא הסביר על מהות הניתוח והחלופות הקיימות ולא קיבל את הסכמתו של המטופל לניתוח העקירה. כמו כן לא ניתן לו טיפול תרופתי מיידי לאחר הפגיעה בעצב.
לדעת המומחה: "המנהלת האדמיניסטרטיבית שמנעה בדיקת רופא למחרת הניתוח גרמה לנזק רפואי". לדעת המומחה למטופל נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 20 אחוז. התביעה שמאירה לבית המפשט לקבוע את גובה הפיצוי.
