ניוזים חמיםחדשותחינוך
השבתה שנייה של הלימודים בביה"ס "הדר" בכפר יונה, בעקבות אלימות קשה כלפי ילדי כיתה ג'-1: "ראשי ילדים מוטחים ברצפה ובקיר, כיסאות עפים על ראשיהם. הילדים חיים בטרור כבר שנתיים בגלל 2 ילדים ובעירייה ומשרד החינוך מנסים לטייח, עד שיקרה כאן אסון". האשמות קשות של הורים למשרד החינוך וראש העיר שרק אחרי מעל שנה החליט "להיכנס לאירוע"
האשמות קשות של הורי כיתה ג' בהיה"ס "הדר" בכפר יונה נגד אגף החינוך בעירייה, ראש העיר ומשרד החינוך שלדבריהם מאפשרים אלימות קשה שילדיהם סופגים מידי 2 תלמידי כיתה: "הטחת ראשים בקיר, זריקת כיסאות, איומים, קללות. ילדים מתקשים לישון וחרדים ללכת לבית הספר". לפי ההורים, למרות שפנו מעל שנה לראש העיר, רק בחמישי האחרון "הואיל לדבר איתנו", לאחר השבתה שנייה של הלימודים. וגם: מה מספרת אמו של הילד הבעייתי כביכול ומה מספרים ההורים על אוזלת היד, שלפי ההורים: "בסוף זה יגמר באסון"
הגיעו מים עד נפש. אני אמא של רנן (שם בדוי), תלמיד בבית ספר הדר בכפר יונה בכיתה ג, ואני כותבת כאן שוב כי כבר נמאס לי מהיחס וההתנהלות. בכל יומיים ,שלושה מתקשרים אלינו מבית הספר מאחר ו״לא מצליחים להחזיק את הילד", ש"אין פתרונות", ושצריך להוציא אותו עכשיו ומיד באמצע יום לימודים. בהתחלה הם הפעילו עליו כוח ״סביר״ לטענתם כי רק ככה יכולים לעצור אותו ומאז שהתחלנו להעלות פה פרסומים כאלה או אחרים הם החליפו גישה.
פעם אחת מתקשרים לאיים שאם אנחנו לא נגיע עכשיו לאסוף אותו מבית הספר הם יזמינו שוטר מהפיקוח, יום אחרי שאגיע לאסוף אותו כי הוא מטייל מחוץ לכיתה ולא יכול להישאר בבית הספר במצב שכזה. עברו רק חודשיים מתחילת השנה והילד היה יותר פעמים בבית מושהה מאשר לומד מבית הספר .
במקום לקבל תמיכה, מענה מקצועי ויחס בסיסי שמגיע לכל ילד אנחנו מקבלים הדחות, לחץ, איומים והשהיות אחת לשבוע – ליומיים שלושה. נפגשנו עם המנהלת, נפגשנו עם המחנכת, נפגשנו עם אגף החינוך, דיברנו גם עם מפקחת החינוך.
ועדיין- לא נמצא שום פתרון אמיתי.
איך יכול להיות שבית ספר ציבורי שמקבל תקציב מהמדינה לא מסוגל לתת לילד מסגרת בסיסית, לא יודע להתמודד עם קשיי קשב וריכוז, והתפרצויות זעם , וגורם לנו כהורים לעצור ימי עבודה ופשוט להגיע ולאסוף אותו.
חשוב גם להכיר את הצד האישי שלנו.
רנן הוא ילד מדהים, רגיש, חכם, בעל מוטיבציה גבוהה מאוד והוא לא אמור להיות או להרגיש ״מסומן” ושמרחיקים אותו החוצה. הוא ילד שצריך טיפול מקצועי, תמיכה וסביבה שמסוגלת להכיל, לא עוד דחיפה החוצה, לא עוד דחיקה לפינות מדובר בילד, ברגש של ילד, בנפש של ילד. מדובר בכדור שלג שהלך וגדל מאחר והתנהלות בית הספר היתה לקויה מההתחלה.
"אשתף שכבר מלפני שרנן עלה לכיתה א׳ היה חשוב לי לדעת שהוא יקבל את העזרה שמגיעה לו והיה לי חשוב להיפגש עם יועצת בית הספר ״ ולשים את הקלפים על השולחן״ גם לשקיפות וגם ליצור תכנית משותפת לעזרה עבורו.
הלכנו לאבחון נוירולוג, ניסינו טיפול תרופתי, הלכנו לאינספור הדרכות הורים, למדנו והשכלנו איך להתמודד ולקבל כלים לעזור לו להצליח.
לא פעם ולא פעמיים ביקשתי וועדות חריגים ומנהלת בית הספר פעם אחר פעם אמרה לי עם חיוך מרוח על הפנים ״אין דבר כזה וועדות חריגים לשנה נוכחית זה רק לשנה הבאה".
המשכתי להתעקש ולבקש עזרה מיידית.
היינו לאחרונה בשיחה עם אגף החינוך אמרו שירקמו לו תכנית לעזרה, לאחר שבוע אני ביוזמתי התקשרתי לבית הספר לדעת איפה זה עומד ואמרו לי ״אנחנו על זה" , מיותר לציין ששם זה נעצר.
כרגע אנחנו עומדים לפני וועדת היוועצות מול הפיקוח אני החלטתי שהילד שלי לא ישאר יותר בבית הספר הזה ומגיע לו מסגרת טובה, מתאימה ומכילה יותר. אני לא מוכנה יותר לשתוק".
בעקבות דבריה של האם, כתב וענה לה אחד האבות ושוב הצביע על אוזלת יד מצד מחלקת החינוך בעיריית כפר יונה ומשרד החינוך:
בני לומד עם הבן שלך והתסכול והקושי הדדיים. יש למטבע הזו שני צדדים. יש את הצד שאת מציגה, כהורה של ילד שנמצא ככל הניראה במסגרת שלא מתאימה לצרכים שלו, חווה התפרצויות זעם קשים להכלה.
מצד שני, יש ילדים רבים בכתה שחווים אלימות קשה מאד (כסאות, מכות וקללות). בני פוחד ללכת לבית הספר והחרדה הקשה הזו מלווה אותו כבר שנתיים.
אין ספק שהמערכת בבית ספר הדר לא מצליחה להתמודד עם הסיטוצאיה הבלתי אפשרית הזו.
המחדל הגדול כאן הוא כפול! גם כלפייך וגם כלפי השאר.
את מצידך מתארת מצב שאת הופכת עולמות אל מול הרשויות כדי שימצאו פתרון ומסגרת מתאימה לילד, ושאר ההורים מצדם גם פונים אינספור פעמים שינתן פתרון לאלימות ואף אחד לא בבית הספר ולא בעירייה מוצא פתרון ראויי!
אך יתכן מצב כזה של סבל הדדי? איך מאפשרים לביורקטיה להטיל סבל על ילדים בכתה ג'???
אני פונה פה לאגף החינוך, לעירייה, ומקווה שמישהו קורא פה, עד מתי? למה אתם מחכים לכל הרוחות? איפה אתם?"
Follow Us
