יום המודעות לאוטיזם: עלייה דרמטית באבחונים בישראל מחדדת את חשיבות האבחון המוקדם

נתונים חדשים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מציגים תמונה מעוררת מחשבה: שכיחות האבחונים של אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל נמצאת במגמת עלייה חדה ומשמעותית. מנתוני הלמ"ס עולה כי חלה עלייה דרמטית משיעור של 4.7 לכל אלף בקרב ילידי שנת 2000 (כיום בני 25) לשיעור מדהים של 28.3 לכל אלף בקרב ילידי 2018 (כיום בני 7) – עלייה של יותר מפי שישה תוך פחות משני עשורים. כיום האומדן הוא כי 1 מכל 50 ילדים נמצא על הרצף האוטיסטי. בכללית זינוק של פי 3 במספר הילדים האוטיסטים בישראל ב-5 השנים האחרונות.

המספרים מאחורי התופעה

"שיעור גבוה יותר של אבחוני אוטיזם נובע ממודעות של המערכת , איתור ואבחון מהיר של אנשים על הרצף יחד עם הרחבת הקריטריונים", ד"ר דב ענבר, מומחה לנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד במחוז דן-פתח תקווה של כללית, מסביר כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית, "עדיין אין תשובה חד משמעית ביחס למקור האוטיזם, פרט למרכיבים גנטיים או מוטציות כרומוזומליות הידועות עם שכיחות גבוהה לאוטיזם."

מהפכת המודעות והאבחון המוקדם

על פי ד"ר ענבר, "המודעות הגבוהה מובילה למהפכה של ממש בכל הקשור לאבחון ואיתור האוטיזם בקרב ילדים." מהפכה זו אינה רק סטטיסטית, אלא טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי לשיפור חייהם של ילדים על הרצף האוטיסטי – החל מילדים עם הפרעת אוטיזם קלה יחסית, המסוגלים להשתלב במסגרות חינוכיות רגילות עם תמיכה מתאימה, ועד לילדים עם מוגבלות משמעותית יותר הזקוקים למערכות תמיכה נרחבות וטיפולים מקדמים.

"דגלים אדומים" – כיצד לזהות סימנים מוקדמים

אוטיזם מוגדר רפואית כתסמונת נוירולוגית התפתחותית, המתאפיינת ברצף של קשיים התפתחותיים. התסמינים עשויים להופיע כבר בגיל הרך, לעיתים אפילו במהלך השנה השנייה לחיים. למרות השונות הרבה בקצב ההתפתחות והופעת הסימנים, ישנם מספר "דגלים אדומים" שעליהם ממליץ ד"ר ענבר לשים לב:

• היעדר או איחור בהתנהגות חברתית תקינה
• חוסר עניין בחברת אדם והעדפת צעצועים או חפצים דוממים
• היעדר תגובה לקולות או הבעות פנים
• חוסר הנאה ממשחק משותף
• אי-תגובה לקריאה בשם
• התמקדות בפעילויות חוזרות (כמו סידור חפצים בזוגות, בטורים או בערימות בצורה מיוחדת)
• הפרעה תקשורתית או שפתית
• איחור או חוסר דיבור שאינו מפוצה באמצעים אחרים (כמו מחוות או הבעות פנים)
• קושי ליזום או לקיים שיח
• דיבור חזרתי או תבניתי
• היעדר משחק דמיוני
• התעסקות מוגברת וחריגה בתחומי עניין מצומצמים

תסמינים נוספים

• היצמדות נוקשה לשגרות או "טקסים" לא שימושיים
• אובססיביות יתר לחפצים
• תנועות סטריאוטיפיות חוזרות (כמו נפנופי ידיים או נדנוד הגוף)

מסלול האבחון והטיפול

תהליך האבחון והטיפול באוטיזם הוא רב-צוותי ומקיף. המסלול מתחיל בביקור אצל רופא ילדים, המפנה במקרה הצורך למכון להתפתחות הילד של קופת החולים. במכון, צוות רב-תחומי הכולל רופא מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, ולפי הצורך גם פיזיותרפיסטית, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, עורך סדרה של אבחונים והערכות.

תהליך האבחון כולל:

1. קבלת מידע רקע :
מפגש עם המשפחה לקבלת פרטים על הרקע הרפואי והמשפחתי

2. תצפית על הילד:
    בחינת איכות ואופי המשחק, יצירת קשר עם אחרים, תגובות לפעילויות שונות

3. אבחונים מקצועיים:

* אבחון על ידי קלינאית תקשורת לבחינת היכולת השפתית
* אבחון על ידי מרפאה בעיסוק להערכת יכולות מוטוריות, למידה ותחושתיות
* אבחון פסיכולוגי מקיף לבחינת יכולות קוגניטיביות והפרעות בתקשורת ובקשר החברתי

4. ראיון אישי עם ההורים:
 מתן מקום לקשב ואמפתיה, הבנת המצוקות והאתגרים

התערבות מוקדמת – המפתח לשיפור

"מחקרים מוכיחים כי התערבות מוקדמת ככל הניתן על ידי אנשי מקצוע מוסמכים, עשויה להיות קריטית ולשפר את הקשר והתקשורת עם הילדים," מדגיש ד"ר ענבר. באמצעות תכנית התערבות מותאמת אישית, ניתן לשפר משמעותית את איכות החיים של ילדים על הרצף האוטיסטי ולסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם.

במסגרת תהליך האבחון במכון להתפתחות הילד, המשפחות מקבלות גם סיוע במיצוי זכויות, לרבות גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי והכוונה למסגרת חינוכית מתאימה.

לקראת יום המודעות הבינלאומי

יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם, המצוין מדי שנה ב-2 באפריל, מהווה הזדמנות להגביר את המודעות לאוטיזם, לשבור סטיגמות ולקדם הבנה וקבלה של אנשים על הרצף האוטיסטי. הנתונים החדשים מהלמ"ס מחדדים את חשיבות ההסברה והמודעות, שכן ככל הנראה ישנם עוד ילדים ומבוגרים רבים שטרם אובחנו ואינם מקבלים את התמיכה המתאימה.

בעידן שבו שכיחות האבחונים עולה בהתמדה, המסר העיקרי הוא שזיהוי ואבחון מוקדמים, לצד התערבות מקצועית מתאימה, יכולים לעשות את ההבדל בין חיים של מאבק לחיים של מימוש עצמי ושגשוג עבור אנשים על הרצף האוטיסטי.

ד"ר דב ענבר הוא מומחה לנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים, במחוז דן-פתח תקווה, כללית