מפרץ החדשנות: האם החלום האוטופי יתגשם והאזור העזוב של הצפון יהפוך לשכיית חמדה?

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם: "התוכנית, אשר הוצגה על ידי יו"ר קק"ל, משתלבת באופן מושלם בחזון, אותו מקדמות עיריית חיפה ורמ"י, לפיו מפרץ חיפה איננו אתר הפסולת של מדינת ישראל ומקומם של מפעלי התעשייה הפטרוכימית אינם בלב האוכלוסייה המתגוררת בו. על כן, פועלת העירייה בנחישות, על מנת להוציא מהמפרץ את כלל מפעלי התעשייה המזהמים, עליהם משלמים תושבי מטרופולין חיפה, מידי יום, בבריאותם. עם התגייסות קק"ל למשימה לאומית זו, אני מקווה שהמכשולים יוסרו ונוכל להביא את הבשורה המיוחלת למאות אלפי התושבים במטרופולין חיפה. אני מודה לסגני, דוד עציוני, על המאמצים לקדם יחד אתי את נושא מפרץ חיפה."

סגן ראש עיריית חיפה וסגן יו"ר קק"ל, עו"ד דוד עציוני: "אני שמח שבמפגש מול גורמים במשרד ראש הממשלה בנוכחות יו"ר קק"ל וגורמי מקצוע בקרן הקיימת הבענו הסכמה עקרונית לקידום פרויקט מפרץ החדשנות- הקמת הפארק הגדול ביותר בישראל שמוקם בצפון וכן שיקום הנחל. אני בטוח שהדבר יקדם מאוד את הצפון ומן הראוי שפארק כזה יקום באזורנו. אני מודה לכל העוסקים במלאכה – ראשי הרשויות, בהובלתה של ראש עיריית חיפה, עינת קליש, לגורמי הממשל, ממשרד ראש הממשלה דרך האוצר וכמובן ליו"ר קק"ל ואנשי הנהלת קק"ל".

עו”ד שרית גולן, יו”ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה: " תוכנית מפרץ החדשנות שהוכנה כבר לפני למעלה משלוש שנים ברשות מקרקעי ישראל כוללת בתוכה בשורה לתושבי מטרופולין חיפה והקריות כוללת בתוכה כצעד הכרחי גם את סגירת התעשייה הפטרוכימית כאן. בימים אלו יושבת ועדת המנכלים שהוקמה מכח החלטת הממשלה לבחון את עתיד מפרץ חיפה ובין השאר, לקבוע את עתיד התעשייה הפטרוכימית במטרופולין. תושבי מפרץ חיפה, הסובלים מעודף תחלואה ותמותה ממחלות המיוחסות לזיהום האוויר, זכאים להבין איך ייראה עתיד המטרופולין הצפוני. אבל לא רק הם זכאים לוודאות, אלא גם התעשייה הפטרוכימית. לפני שלוש שנים אושרה תכנית להרחבת בתי הזיקוק בחיפה. שבוע אחרי אישור התכנית פרסמו בתי הזיקוק מה בכוונתם לבנות- שורה של מתקנים להגדלת ייצור חומרי הגלם לפלסטיק. תעשייה, באשר היא, לא יכולה להרשות לעצמה לעמוד במקום. הנהלת בתי הזיקוק, כמו כולם, לומדת את המגמות העולמיות ומבינה שענף התחבורה עובר לכלי רכב חשמליים והביקוש לבנזין ילך וירד. כבר בשנים האחרונות ראינו שבתי הזיקוק מייבאים יותר ויותר בנזין ובמקביל מגדילים את ייצור הפלסטיק, כאשר כמחצית מתוצרתם מיועדת לייצוא. לאחרונה אף פורסם, כי התאחדות התעשיינים מקדמת הקמת מתקני ייצור מימן מגז טבעי במתחם בז"ן, כתוספת למתקני זיקוק הנפט. לכשעצמו, מערך ייצור שיביא לתוספת פליטה של טונות גזי חממה ובמקביל, בעולם, בחינה של תעשיות נפט בעולם תגלה שעשרות בתי זיקוק נסגרים בשנים האחרונות באירופה וכך צריך להיעשות גם ביחס לבז"ן חיפה. זהו השלב הראשון שיביא להפחתת פליטות גזי חממה באופן משמעותי.
למעשה, מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים משמעותית – האם לאפשר לבז"ן להתפתח על חשבון הפגיעה הממשית בתושבים או להוציא לפועל את הצהרות ראש הממשלה ולהילחם ביחד עם מדינות מובילות בעולם במשבר האקלים, תוך עידוד שימוש באנרגיות מתחדשות, עידוד הציבור למעבר לרכבים חשמליים, הפחתת השימוש בגז לבישול ופיתוח מיזמים למיחזור מוצרי פלסטיק.
בצומת הדרכים הזו, הפנייה לטיפול במשבר האקלים היא כורח המציאות. המדיניות ההולכת וגוברת של מעבר לאנרגיות מתחדשות ושימוש בתחבורה חשמלית לא תותיר למדינת ישראל אופציה אחרת. על הפקידים הבכירים במשרד האנרגיה לחשוב צעדים אופרטיביים למימוש יעדים אלו במקום לתת יד למיזמים של בז"ן הנלחמת על עתידה כדוגמת פיתוח מוצרי דלקי מימן על בסיס גז טבעי המותיר אותנו תלויים במאובנים. החלטה על סגירת בז"ן עד 2025 תאפשר למדינה לפעול למימוש היעדים שהציב ראש הממשלה.
בתי הזיקוק יסגרו כך או אחרת, לפי דוח חברת מקינזי שהזמין משרד ראש הממשלה. השאלה היא אם תושבי מפרץ חיפה ימשיכו לשלם בבריאותם עוד שנים רבות ועובדי בתי הזיקוק יפוטרו ללא רשת תמיכה, או שממשלת ישראל תיקח אחריות, תורה על סגירת בז"ן ותצעיד את משק האנרגיה לעתיד נקי יותר, וצודק יותר.

למרבה הצער, לתוכנית מפרץ החדשנות מתנגדים משרד האנרגיה והאוצר בטענות שונות ומשונות, אף אחת מהן לא כוללת דאגה לתושבי מטרופולין חיפה. לכן, אני סבורה שיש לקדם החלטת ממשלה נחרצת שתביא למימוש תוכנית מפרץ החדשנות וקביעת מקורות מימון לתוכנית. ההחלטה של הקרן הקיימת לישראל לתמוך בתוכנית הינה צעד חשוב ומשמעותי ועל הממשלה למצוא מקורות מימון נוספים ליישום התוכנית אשר 12 רשויות מסביב תומכות בה."