האחות של הקהילה

לירון גאלי, תושבת היישוב בן זכאי, נשואה לגבי ואמא לפנינה ולרפאל, היא אחות כבר חמש וחצי שנים. את צעדיה הראשונים בכללית עשתה במרפאת יבנה הדקל כסטודנטית לאחיות, ומאז התפתחה לתפקיד משמעותי במרפאה הכפרית של קבוצת יבנה. העבודה במרפאה כפרית, לדבריה, אינה רק מתן שירות מקצועי ואיכותי. האחות היא חלק בלתי נפרד מהקהילה.
"המרפאה היא הרבה מעבר למקום עבודה – היא בית שני, מקום שבו אני מכירה כל מטופל לא רק בשמו אלא גם בסיפור חייו. יש כאן הזדמנות לשלב טיפול מקצועי עם קשר אישי אמיתי."
עבודה שמקרבת אנשים
במרפאה כפרית, הקשרים בין האחות למטופלים הם ייחודיים. "בחרתי לעבוד כאן כי רציתי להשפיע ישירות על הקהילה", מספרת לירון. "במרפאה קטנה יש הזדמנות לא רק לטפל במחלות, אלא גם לתמוך באנשים בחיי היומיום שלהם, להיות שם עבורם ברגעים משמעותיים."
הקרבה הרגשית בין האחות למטופלים יוצרת אמון הדדי ומאפשרת טיפול מותאם אישית. "הם יודעים שאני כאן בשבילם – לא רק כדי לבדוק סימפטומים אלא גם כדי להקשיב, לייעץ ולתמוך."

חזרה הביתה – סגירת מעגל מרגשת

אחד ההיבטים המיוחדים בעבודתה של לירון הוא העובדה שהיא חזרה לטפל באנשים שהיו חלק מילדותה. "גדלתי ולמדתי בקבוצת יבנה – בבית הספר היסודי, החטיבה והתיכון. היום אני מטפלת במוריי לשעבר, במנהלי בית הספר, ובחבריי לכיתה. המזכירה שעובדת איתי היא אמא של חברתי הטובה מילדות. זה רגע של סגירת מעגל שלא תיארתי לעצמי שאחווה."
במרפאה קטנה, הקשרים הם אישיים ועמוקים. "אני לא רק אחות – אני חלק מהקהילה. לפעמים אני מהווה אוזן קשבת גם מעבר לנושאים הרפואיים, וזה חלק בלתי נפרד מהחוויה כאן."

החוזק של קהילה מלוכדת

מה שמייחד את המרפאה הכפרית בקבוצת יבנה הוא החיבור ההדוק בין האנשים. "בניגוד למרפאות עירוניות, בהן אנשים באים והולכים, כאן הכל אישי. כל מטופל הוא שכן, חבר, מכר – והקשרים האלה הופכים את העבודה למיוחדת."
לירון מסכמת בתחושת סיפוק גדולה: "להיות חלק מהמרקם האנושי של קהילה קטנה, להעניק טיפול עם משמעות וללוות אנשים לאורך חייהם – זו זכות גדולה. העבודה הזו נותנת לי יותר משאני יכולה לתאר, ואני מודה על ההזדמנות להיות כאן עבורם בכל יום מחדש."