ראש עיריית יהוד- מונוסון: "המלחמה הוכיחה את החוסן של תושבי יהוד-מונסון"

כבר באותו יום לאיזה פעולות כעירייה נדרשתם?

"הקפצתי במיידי את כל צוותי החירום וקיימתי איתם הערכות מצב בשיתוף עם כל גורמי הביטחון: המשטרה, פיקוד העורף המוקד העירוני. מיד דאגתי שהמקלטים ייפתחו, שיהיה מערך מענה מתוגבר במוקד העירוני, שיתקיימו סיורים של השיטור הקהילתי בכל השכונות בעיר ונוכחות של כוחות הביטחון. לשמחתי תרגלנו את מערך החירום בעיר פעמים רבות והכל פעל במהירות וביעילות כך שיכולנו להעניק מענה ראשוני למצב עוד לפני שקיבלנו את ההוראות הרשמיות של פיקוד העורף לרשויות"

בעקבות איומי הטילים מדרום ומצפון, נדרשתם למצוא מיגון למבנים בעיקר במערכת החינוך, שלא היה בהם מיגון לכל הצוותים והילדים, איך נערכתם לכך?

"מיגון מוסדות החינוך שלנו תמיד היה משמעותי עבורי וכמובן שבתקופה זו הוא עלה מיד לראש סדר העדיפות של העירייה בראשותי. אני שמחה לבשר שרק בשבוע שעבר הצבנו שני מבנים מוגנים מוסדיים (ממ"מים) נוספים בגנים העירונים שלנו, המצטרפים  לארבעה שהצבנו בשבועות האחרונים. בנוסף, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשותי, אישרה את התכנית להרחבת בתי הספר מקיף יהוד ורמז, שכוללת, בין השאר, מיגון איכותי ביותר לתלמידים.

"בקרוב נציב מממ"ים נוספים ובמקביל אנו נערכים להכנת בתי הספר לתרחישים של הפסקת חשמל ארוכה והפעלתם כמתקני קליטה בחירום. בכך התקדמנו לישורת האחרונה בתכניתי להעניק לכל מבני החינוך בעיר את המוגנות מהדרג הגבוה ביותר".

במה אם בכלל השתנתה היערכות העירייה בתחומים שונים מאז ה-7.10?

"אירועי ה-7/10 והמלחמה המתמשכת עד ימים אלו הובילו אותנו לבחינה מחודשת של האיום ותרחישי הייחוס, ולכן גיבשנו תהליך ניתוח וגיבוש תפיסת ביטחון מותאמת למצב החדש במטרה להתמודד בצורה טובה יותר עם האיומים ולהעלות את תחושת הביטחון ואמון התושבים במערכות החוק. פתיחת המקלטים הציבוריים שהכשרנו בשנים האחרונות.

"לכן הובלתי, בשיתוף עם המשטרה ופיקוד העורף, תכנית מקיפה וכוללת שמתייחסת לביטחון האישי של התושבים הן בהיבט הבטחוני והן בהיבטים פליליים ואחרים. התכנית כוללת:
שמירת כשירות מקלטים ציבוריים ופרטיים, עם חשמל ומים וסיוע להשמשת המקלטים בבניינים המשותפים. הכשרת מחסות חירום למחוסרי מיגון. הרחבת המענה המיגוני במוס"ח. הכשרת יחידת סע"ר למענה ראשוני להצלת חיי אדם. הכשרת מכלולי החירום לטיפול באירועי חירום ושמירת רציפות תפקודית. כיסוי מצלמות – הצבת מצלמות ויצירת יכולות תצפית גבוהות וכיסוי בכניסות על פי תוכנית, ברחובות הראשיים ובהיקף ושליטה באמצעות מוקד צופה/רואה.

הגדרת בעלי תפקידים לפיקוד על אירועים באמצעות עובדי העירייה ומתנדבים. הפעלת כוחות מרובים בעיר בהם –  ניידות משטרה, אנשי הפיקוח העירוני וחמושים נוספים (יחידת אופנוענים), מצוידים וכשירים להגיב במהירות ונחישות ברגע שמתרחש אירוע טרור, צוות הביטחון / פקחים – שיקבלו ציוד, הכשרה, אימון ושיפור תנאי העסקה לאור תוספת המשימות, אימונים משותפים של כוחות הביטחון העירוניים עם משטרת ישראל ליצירת תיאום מלא בין הכוחות, זמינות כוחות ותושבים שיהיו מסוגלים לצאת ולהילחם מול איומים בעיר, הפעלת מתנדבים למשימות אבטחה שוטפות, מיפוי אתרי בנייה בהם מועסקים פועלים מהשטחים וביצוע פעילות לתפיסה והרחקת שב"חים מהעיר והוספת אמצעי הרתעה ברחבי העיר ושיתוף פעולה מרחבי בין רשויות להעברת מידע וסיוע בעת התרחשות אירוע".

ומה ביצעתם בפועל עד כה?

"הקמנו את "משמר העיר", המונה כ-200 מתנדבים מתוכם כ-60 חמושים בנשקים אישיים. כמו כן גייסנו מתנדבים לכיתת כונות בני המקום. הקמנו כיתת כוננות משטרתית המונה כ-20 תושבים חמושים בנשק ארוך. הרחבנו את מערך יחידת הסע"ר כולל הכשרת מתנדבים כיחידת חילוץ, רכשנו כ-200 מחסומים להצבה בהתאם לצורך, רכשנו ציוד רב ובתוך זה נשק וחימוש עבור עובדי אגף הביטחון, פיקוח, שיטור ובעלי תפקידים נוספים בעירייה. קיום הכשרה שוטפת עבורם (מטווחים).

"בנוסף, פרסנו כ-70 מצלמות בגנים ציבוריים ובכניסות לעיר. הצבנו 4 מגדלורים בכניסות לעיר. התקנו לחצני מצוקה ב-10 גנים ציבוריים ובכל גני הילדים העירוניים המשדרים ישירות למוקד.

"הצבנו מחסומים ובטונדות נוספות בעיר ותגברנו את מערך האבטחה בסביבת מוסדות החינוך. וזאת רק על קצה המזלג".

כמו יישובים רבים בישראל גם יהוד-מונסון שילמה מחיר יקר, בדמם של טובי בניה. אלו בוודאי ימים קשים עבורך.

בנקודה זו יעלה מתקשה להסתיר את הדמעות שהחלו להיקוות בעיניה. "מאז ה-7 באוקטובר איבדה יהוד-מונסון 3 אזרחים וארבעה חיילים, פרחים של ממש שנקטפו והותירו אותנו מנותצי לב. הלכתי ללוויות ונפגשתי עם המשפחות והכאב רב מנשוא. הקהילה המופלאה של העיר שלנו התגייסה כולה ללוות את המשפחות וגרמה לי שוב להיות גאה שזו העיר שלי ואלו הם תושביה".

יעלה מקליס לא מרבה לחשוף בפומבי את העובדה שהיא עצמה בת למשפחה שכולה. אחיה, סגן צבי מקליס, נהרג ב-1983, במלחמת לבנון הראשונה, בעת ששירת כקש"א של סיירת גולני. היא מודה שהשכול והאובדן של החודשים האחרונות מחזירים אותה פעמים רבות אל הכאב האישי שלה ומשפחתה.

אך את הריאיון הזה היא מתעקשת לסיים ברוח אופטימית: "בכל מקום שאני מגיעה אני רואה את הרוח המיוחדת והחוסן של העם שלנו בכלל ושל תושבי יהוד-מונוסון בפרט. אנחנו כמו עוף החול, קמים חזקים יותר מההריסות וניצבים ביחד בראש זקוף. לכן כל כך חשוב שב-27 בחודש נצא כולנו לקלפי להצביע. זו התשובה שלנו לחמאס ששואף להשמיד את הייחוד שלנו כדמוקרטיה משגשגת ופורחת במזרח התיכון. לא ניתן לו לנצח. דווקא ובמיוחד בימים האלה נחזק את הדמוקרטיה, כי זו האיתנות והרוח המיוחדת שלנו, שתמיד תנצח את כל אויבינו".

צילומים: עיריית יהוד-מונוסון