יואל לביא: "ישראל במלחמה – ואנחנו ננצח!"
"צריך להבין, פעולה מסוג זה שנעשתה היום, מעידה על אובדן הרתעה שלנו אצל אויבינו! מניעת תוקפנות עתידית תושג רק אם נגיב בעוצמה שתייצר מחדש ההרתעה!"
יואל לביא: "התקשורת ממוקדת בארוע שהחל ב-6:30 בבוקר. באופן טבעי, שעות היינו בערפל הקרב. מבין ללב התושבים ששואלים, היכן צה״ל?
אז חשוב לי להסביר מה קורה מאז שעות הבוקר.
בשעות האחרונות, צה״ל וכוחות הבטחון הנוספים ממוקדים בטיהור המוקדים הנשלטים על ידי המחבלים בחלק מיישובי עוטף עזה. כולל ניהול מו"מ עם מחבלים המחזיקים בבני ערובה. זה אירוע מסוג אחד. אין מצב שבני הערובה יהפכו לחטופים.
עוד נדבר בהמשך על אירוע החטיפה של עשרות אזרחים. בזה יתעסקו רק בשוך הקרבות…
התקשורת אינה נוגעת עד כה בתגובות צה״ל הנעשות במקביל ברצועת עזה, חיל האויר גובה שם מחיר.
הרגשות שולטים בנו, היצר רוצה לראות בהשטחת עזה אבל חשוב להבין, רגשות אינם מטרה אסטרטגית!
המראות שנראה כאשר הצנזורה תשחרר המגבלות, יעשו לנו שחור בעיניים, ורגשות הנקם יגברו עוד יותר.
צריך להבין, פעולה מסוג זה שנעשתה היום, מעידה על אובדן הרתעה שלנו אצל אויבינו! מניעת תוקפנות עתידית תושג רק אם נגיב בעוצמה שתייצר מחדש ההרתעה !
יש מינוח בעולם המושגים הבטחוני – "גביית מחיר המלחמה", אם ננצל עוצמתינו לגביית מחיר, כאשר המטרה היא שיקום ההרתעה אצל אויבינו, נהנה משקט לאורך שנים.
הרתעה אינה אין סופית, היא הולכת ונחלשת לאורך זמן, והוא פונקציה של גורמים רבים, עכשיו, הלילה / מחר בבוקר צריך לשקם בדחיפות ההרתעה !!!
הרתעה לא בונים באיומים אלא במכות עוצמתיות!
להכות בעוצמה!
אנחנו ננצח!
אני נפצעתי בשמחת תורה 1973. זה היה ביום ה-13 למלחמה הקשה. בדרך לצליחת התעלה, נפצעתי קשה. ומאז, שמחת תורה היא יום הולדתי השני. 7 חודשי החלמה והיתר היסטוריה…"
יואל לביא
