כך מתעמרת לכאורה עיריית חיפה בקבוצת ילדים וצעירים על הרצף האוטיסטי, ממניעת תקציבים ועד מניעת פעילות: "הם מתעללים בנו, אין רגש ואין חמלה". עכשיו מגיעה התביעה נגד העירייה

זה סיפור על אטימות של מערכת עירונית, במקרה זה עיריית חיפה, כלפי קבוצה של ילדים וצעירים על הרצף האוטיסטי, שבמקום לעזור להם ולקדם אותם בכל תחום אפשרי, העירייה מערימה מכשולים ולכאורה נראה שעושה הכל כדי לא לעזור להם ואף גרוע מכך.

דוד חבוב, תושב חיפה, הוא פנסיונר של בנק הפועלים שמזה כמה שנים מפעיל קבוצה בשם: "אוטיזם ופיתוח יכולות בבית ספר של החיים". בקבוצה יש מעל 40 ילדים ונוער, בין הגילאים 8-26, שהם על רצף האוטיסטי ברמות שונות. כפי שמעיר דוד: "יש לי 3 ילדים, אף אחד מהם לא על הרצף, אני החלטתי פשוט לתרום מזמני ומכיסי הפרטי למען הילדים האלו שמגיע להם הכל והתחלתי בזה לפני מספר שנים".

4 פעמים בשבוע דוד עורך פעילויות שונות עבור קבוצת הילדים-צעירים הזאת – אם זה טיולים וסיורים אליהם הם יוצאים וגם בשבתות הם היו יוצאים להפלגות בסירות שנמצאות במועדון השיט בחוף השקט בחיפה. את כל הפעילויות מממן דוד מכיסו הפרטי, ללא עזרה מאף עמותה או גוף אחר.

לפני כשנתיים פנה דוד לאגף הרווחה בעיריית חיפה וביקש מהם לערוך למכרז למועדוניות רווחה בעיר, כך שעם קיום המכרז הוא ייגש אליו והוא יזכה לתמיכה שתעזור לו להמשיך את הפעילויות השבועיות עבור הילדים האלו. "במהלך השנתיים האחרונות האחראים על אגף הרווחה בעיריית חיפה, הבטיחו עשרות פעמים, ממש עשרות פעמים, שהנה הנה הם פותחים מכרזים למועדוניות רווחה בעיר. הם כל פעם מבטיחים שתוך שבועיים יפתח המכרז. אם זה היה קורה, כספי ההשמה היו יכולים להגיע לטובת הילדים, אבל בפועל – זה לא קורה וזה נראה יותר כדווקא. למה? אין לי תשובה. מדובר בכספים שמגיעים ממשרד הרווחה, כלל לא יוצאים מכספי העירייה, אלו כספים שמיועדים לטובת ילדים על הרצף. אבל בעיריית חיפה לא עושים דבר כבר למעלה משנתיים. למה? ככה. אם היו מגיעים הכספים האלו, יכולתי להביא עוד עובדים סוציאליים שיתלוו אלינו, יכולנו להוציא את הילדים לעוד פעילויות. לפעמים הורים מתקשרים אליי באמצע הלילה ואומרים לי שהילד מטיח את הראש בקיר, אז אני נוסע אליהם הביתה. הכל אני עושה לבד ומכיסי הפרטי. העירייה מתנהגת כמו בגן. אני מקבל מיילים, במשך שנתיים, ממנהלת הרווחה בעירייה שיקום מכרז למועדוניות תוך שבועיים. וזה קורה? לא. אני מכין אוכל לילדים מכיסי, אני מסיע את הילדים ברכבי הפרטי. אני מבקש מהעירייה רק שיתנו לילדים האלו לחיות".

אלא ששם לא מסתיימת האטימות של העירייה כלפי קבוצת הילדים הזאת. לקבוצה היה מזח צף בחוף השקט, שהוצב שם עבור הילדים, כפי שמסביר דוד: "היה לנו מזח צף, שהיה מגיע עד לחוף והיה תקין לחלוטין. עיריית חיפה, לפני כשנה וחצי לקחה את החלק הטוב של המזח הזה והעבירה אותו לאנשים אחרים. המזח הזה שימש אותנו עבור הילדים, שיש להם בעיה קשה מבחינת נגישות. הותירו את המזח שמתחיל מתוך הים, כשחלקו רעוע וחלקו שקוע במים וכתוצאה מכך אי אפשר להשתמש בה למטרת הילדים האלו. לטעמי, הם עשו זאת כדי להפריע ו'לייבש' אותנו. הכינו תקציב בעירייה כדי לרכוש מזח חדש, התקציב הגיע למחלקת רכש ואז הוקפא התקציב מסיבות לא ברורות. לפעמים ילד על הרצף נראה לך מבחוץ כאילו הוא שלם. אבל ילד על הרצף, יש לו בעיה פנימית – ברגע שהוא רואה מזח שמתחיל מקו המים ולא מקו החוף, הוא לא יכול להגיע לפעילות, מבחינתו זה מכשול שהוא לא מסוגל להתגבר עליו, יש לו חסם פנימי שמונע ממנו לעלות לסירה. הם חסמו ככה בפני חלק מהילדים את הפעילות בסירות בשבת.

"יש 12 רשויות במדינה שמקבלות ציוד ממשרד החינוך ועם הציוד הזה משתמשים בתוך בתי הספר הימיים. אחת הרשויות היא עיריית חיפה והציוד נמצא בחוף השקט המשמש את בית הספר לשיט של משרד החינוך, אבל משרד החינוך ייעד את הציוד גם לחינוך הבלתי פורמלי. 11 רשויות חתמו על כך ילדי החינוך הבלתי פורמלי יוכלו להשתמש בסירות האלו, העירייה היחידה שמסרבת לחתום על כך השנה- היא עיריית חיפה, לאחר שכל השנים קודם היא חתמה. למה? שוב- ככה. לעיריית חיפה יש יחצנים וכל הכוחות כדי להמציא סיבות שלא קיימות. מתחילת ספטמבר אנחנו לא מורשים להפליג בסירות. עד סוף אוגוסט יצאנו עם חלק מהילדים לים. זו התעללות של העירייה בנו, בגדר: 'אנחנו נדפוק אותך ונעשה לכם רע ואם עד עכשיו שרדת, נדפוק לך פטיש על הראש שתטבעו כי אין לכם זכות קיום'. אין להם רגש, אין חמלה, אין שום דבר?".

דוד חבוב מתכוון בימים הקרובים להגיש עתירה נגד עיריית חיפה, זאת לאחר שהם שלחו מכתב לעיריית חיפה שלא טרחה כלל לענות עליו.

פנינו לתגובת עיריית חיפה שבחרה שלא להגיב.

צילום: ליאת שפיר