בין פריז למודיעין: המסע הציוני של ד"ר קרלין הורין ביטון בעיצומה של מלחמה

חייה של ד"ר קרלין הורין ביטון (42) נראו כמו הגשמת החלום המקצועי. היא ניהלה קליניקה פרטית משגשגת, עבדה במעבדת שינה בבית החולים היוקרתי "אנרי מונדור", ובנתה לעצמה שם כרופאת משפחה מוערכת. אלא שמתחת לפני השטח, "החיידק הציוני" לא הפסיק לפעום. ד"ר קרלין, ילידת מרוקו שהתחנכה בצרפת, ידעה תמיד שהבית האמיתי נמצא במקום אחר.

"פרויקט העלייה שלנו נולד כבר לפני מספר שנים", היא מספרת. "רצינו לתת לילדים שלנו מדינה משלהם, מקום שבו יוכלו לגדול בלי הצל המאיים של האנטישמיות". יחד עם בעלה ושלושת ילדיהם, החלה בהכנות מדוקדקות שכללו לימודי עברית באולפן בצרפת והסדרת הרישיונות הרפואיים מול הרשויות בישראל עוד לפני העלייה לארץ.

לעלות בצל ה-7 באוקטובר: "האם זה נכון?"

התאריך המקורי לעלייה נקבע לקיץ 2024, אך אז הגיע ה-7 באוקטובר וזעזע את כולם. "התחלנו לחשוב מחדש", היא מודה בכנות. "שאלנו את עצמנו האם אנחנו מוכנים להביא את הילדים למדינה בזמן מלחמה. אבל כשהסתכלנו על מה שקורה בצרפת, האווירה העכורה, התחושה שישראל אשמה בכל והאנטישמיות הגלויה, הבנו שאין לנו זמן אחר. הרגשנו כבר לא שייכיםלשם".

המשפחה בצרפת ובמרוקו הופתעה מהנחישות לעלות דווקא עכשיו. גם הילדים הביעו חשש טבעי מעזיבת החברים לטובת מדינה תחת אש. למרות הכל ולאחר שחשבו רבות על הנושא הם החליטו להגשים את החלום הציוני.  ב-7 באוגוסט 2024, נחתה המשפחה בישראל.  לאחר תקופת התאקלמות לא ארוכה החלה ד"ר קרלין לעבוד כרופאת משפחה  בכללית- ארגון הבריאות הגדול בארץ. "רציתי להציע את השירות שלי כרופאה לעם שאני אוהבת", היא מסבירה.

"בצרפת רופא זר הוא חשוד, פה הוא גיבור"

לאחר תקופת הסתגלות, החלה ד"ר קרלין לעבוד במרפאת "מורשת" החדשה במודיעין. המעבר מהמערכת הצרפתית לישראלית חשף בפניה את פניה היפות של החברה המקומית. "בצרפת, אם רופא זר לא שולט בשפה במאה אחוז, המטופלים ישר חושבים שהוא לא מקצועי", היא משווה. "פה זה הפוך. המטופלים חמודים, הם מעודדים אותי. אם חסרה לי מילה, הם עוזרים לי ואומרים 'תודה שבאת'. יש כאן הערכה עצומה לעלייה".

הקליטה לא הייתה חפה מרגעי פחד. חודשיים לאחר הגעתם, חוותה המשפחה את המתקפה האיראנית. "זה היה מפחיד, במיוחד עבור הילדים. אבל הרגשנו שאנחנו במדינה שעושה הכל כדי להגן עלינו. נכנסנו לממ"ד ושמרנו על ההנחיות". רגע מרגש במיוחד נרשם כשהמורה של בתה התקשרה בשש בבוקר, מיד לאחר האזעקה, רק כדי לשאול לשלומה. "בצרפת יש מרחק בין מורים לתלמידים. פה החום האנושי פשוט המיס את הלב שלנו".

העתיד במודיעין: "שווה לחיות פה"

היום, כשהיא משולבת בקהילה ובמערכת הבריאות, ד"ר קרלין הורין ביטון בטוחה בדרכה. השכנים בבניין הפכו למשפחה שנייה, והילדים, למרות הלימודים בזום והמצב המתוח, כבר אומרים בפה מלא: "היה שווה לעלות".

במבט קדימה, ד"ר קרלין ממשיכה ללמוד בכל יום משהו חדש על האוכלוסייה הישראלית, על השפה ועל הרפואה בארץ. עבורה, זו לא רק קריירה זו ציונות מעשית. "הגעתי כדי לתת מעצמי, ובסוף קיבלתי קבלת פנים שחיממה את הלב ואישרה לנו שזה הבית".