זיכרון בתחנה: מתנדבי מד"א ברמת גן שמעו את סיפורה של שורדת השואה מרים מאשה ורטהיים
אתמול (ד׳) פגשו עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום מתחנת מד״א ברמת גן את שורדת השואה הגב׳ מרים מאשה ורטהיים, שהגיעה לתחנה על מנת לחלוק את סיפורה ואת סיפור משפחתה במסגרת פרויקט ״זיכרון בתחנה״
במסגרת המיזם, המתקיים במד"א מזה ארבע שנים בשיתוף עמותת ׳זיכרון בסלון׳ – נערכים בימים אלה ערבי ׳זיכרון בתחנה׳, במהלכם מגיעים שורדי שואה ובני דור שני ושלישי לספר את סיפוריהם בתחנות מד״א בכל רחבי הארץ.
מרים מאשה ורטהיים נולדה בעיירת מיקשביץ' בבלארוס והייתה רק בת שבע וחצי כשפרצה המלחמה. "כשהגרמנים פלשו לעיירתנו זה היה בתחילת חודש יולי 1941, נסענו לרוסיה בפחד מהפצצות של המטוסים הגרמניים שחגו מעלינו", שיתפה מרים מזיכרונה, "סבי וסבתי שייע ופריידל לאטוכה ז"ל, נשארו בעיירה והועברו לגטו. סבי שהיה סנדלר, עבד מהבוקר עד שעות הלילה בתיקון נעליים ומגפיים של הגויים הכפריים שהכירו אותו. את התמורה הדלה שקיבל מהם במצרכי מזון, היה מחלק בין הנזקקים ביותר בגטו – אלמנות, יתומים וזקנים שהיו על סף גוויעה. למרות האיסור לצאת מהבית, סבתי הייתה מתגנבת לבתי הנוצרים ומשיגה מהם קצת מזון וגם אותו היא חילקה. ב-6.8.1942 חוסל הגטו, כולם נורו והושלכו לבור שהיהודים עצמם חפרו קודם. יהי זכרם ברוך. הייתה לי זכות גדולה להכיר ולזכור אותם".
בשנת 1949 מרים עלתה עם משפחתה לארץ, התחתנה והקימה משפחה. "בשנת 2009 נסעתי עם נכדי אהוד, שהיה אז בן 16 לעיירות שלנו במשלחת גדולה שקופל קולפניצקי ז"ל, הפרטיזן והלוחם מגטו לאכווה ארגן עבור השורדים בני העיירות שחיים בישראל ובעולם כדי לעלות לקברי האחים של יקיריהם. סבי וסבתי הם הגיבורים הגדולים שעליהם חינכתי את ילדיי ונכדיי, הם דוגמא ומופת", סיכמה מרים.
