לקראת יום האישה: תכירו את דורית שבגיל 70 הפכה מסבא ל-12 נכדים ואבא לחמישה, לסבתא והטרנסג'נדרית המבוגרת בישראל

בגיל 70, כאבא ל-5 ילדים וסבא ל-12 נכדים, החליטה דורית להגשים את חלומה ולהתחיל תהליך להתאמה מגדרית לאישה. 4 שנים אחרי, בגיל 74, דורית חוגגת את יום האישה הבינלאומי, ומכריזה: ״מעולם לא הייתי מאושרת יותר״. הסיפור של הטרנסג׳נדרית המבוגרת בישראל.

"גדלתי בארצות הברית. בגיל 19 כבר הייתי חייבת לצעוק שאני כלואה בגוף הלא נכון. אלו היו שנות ה-60 הסוערות, ולמרות שבחוץ הייתה אווירה של וודסטוק, כשסיפרתי את זה לראשונה באוניברסיטה, טענו שמדובר בהפרעה נפשית ואשפזו אותי במוסד פסיכיאטרי. הבנתי שכדי לחיות, אני צריכה לשתוק", מספרת דורית.

"ברחתי לקומונה בוורמונט ושם הכרתי אישה שמבוגרת ממני בעשור. חשפתי בפניה את הסוד שלי והיא אהבה אותי ללא תנאי. היא הייתה עם ראש פתוח ועבורה זה היה אפילו משחק כשהיא הייתה מלבישה אותי בבגדים שלה. במשך כל הזמן הזה, חיפשתי מזור למחלת הנפש שלי, סיבה אלוהית למה נולדתי ככה ומשמעות לחיים. וכך עשינו עלייה לארץ הקודש, ישראל.

"עברנו לצפון הנפלא, אישתי ואני הקמנו משפחה לתפארת והשנים עברו להם. הייתי גבר מכובד עם משפחה טובה ואישה אוהבת. אבל אף אחד מלבד אישתי לא ידע מה עובר עליי בפנים. עד כמה אני מחפשת גאולה פנימית.

"ואז העולם השתנה. פתאום נחשפו טרנסג׳נדרים והרגשתי שאני לא לבד. אין יותר את התווית של חולי נפש ויש הבנה וקבלה לאנשים כמונו שלא חלמתי שאזכה לראות בחיי. הרגשתי שאין יותר תרוצים. הילדים גדלו, נכדים נולדו, האישה חלתה באלצהיימר, אז כמה עוד אוכל לשתוק ולחיות בהסתרה? הגיע הזמן שלי, עכשיו תורי לחיות.

"כשנכנסתי לעשור השמיני בחיי, החלטתי שזו המתנה שאני נותנת לעצמי ופתחתי פרק חדש בחיי. בועדה אמרו שהאישורים לוקחים כשנתיים, צחקתי. ביקשתי מיד להתחיל ולתקתק את כל ההליך. אין לי זמן לבזבז, החיים קצרים, זהו. הם התחשבו בגילי ובמצבי במיוחד ותוך זמן קצר, עברתי את כל ההליך להתאמה מגדרית כולל ניתוח תחתון. מעכשיו כבר אין דרך חזרה, כולי אישה ואני מאוד שמחה לעבור כיום את הטיפול והמעקב אצל ד״ר איריס יעיש, מנהלת המרכז להתאמה מגדרית באיכילוב.

"כשסיפרתי לילדים, אחת הבנות עשתה לי מסיבת יציאה מהארון. זה היה מוזר ומצחיק אבל כל כך מרגש. מלבד כלה אחת, שעדיין קשה לה ולא מדברת איתי, כל שאר בני המשפחה והחברים, מקבלים אותי בקבלה ובאהבה.

"עברנו לתל אביב, אישתי, המטפל הסיעודי שלה ואני והתחלנו חיים חדשים. בקאנטרי בו אני מתאמנת, אני בכלל נחשבת לקשישה האטרקטיבית של שיעורי הזומבה. הם בכלל לא יודעים את ההיסטוריה שלי. אז היי, כן, זו אני.

"70 שנה חלמתי להיות אישה. אני מתרגשת מאוד לחשוף את עצמי כאן לראשונה בפני כל עם ישראל ומודעת לכך שאני גם סוג של היסטוריה כשאומרים לי פה באיכילוב, שאני המטופלת המבוגרת ביותר שעברה תהליך מציל חיים זה. העובדה שבית חולים ציבורי בוחר לפרסם ביום זה דווקא את הסיפור שלי ביום האישה הבינלאומי, רק מראה איך העולם השתנה ותאמינו לי, איזה עולם נפלא".

צילום: דוברות איכילוב