הרב לוי יצחק ארנשטיין נסע לבקר את הילדים במחנה הקיץ, צפה בהם מתווכחים וחזר עם תובנות חינוכיות והחיבור שלהן לפרשת השבוע
העיסוק בחינוך - צריך להקיף את היום כולו 'בשבתך בביתך' (כשנמצאים בבית) 'ובלכתך בדרך' (כשיוצאים לעבודה) 'ובשכבך' (גם כשנשכבים במיטה מותשים) 'ובקומך' (והן מיד בקימה מהשינה בבוקר). נחשוב חינוך. נעסוק בחינוך - ובעזרת ה' נצליח
השבוע נסעתי לבקר שניים מילדי במחנה קיץ במרכז. עניין אותי לשמוע על השיח, ההתנהגות והאינטרקציה בין הילדים במחנה הקיץ. שלחתי את הילדים לקבל חינוך יהודי מסורתי באווירה חווייתית בחופש. והאווירה והשיח יכולים לתת לי מושג, על מה שמתוחלל במקום בו הפקדתי את ילדיי.
ישבתי וצפיתי בילדים במחנה. בין לבין, קלטתי ויכוח בין שני ילדים צעירים (בני עשר בערך), והתפעלתי מהצורה בה הם התווכחו. גם להתווכח צריך לדעת כיצד. לכבד את האחר, להקשיב לו. אבל להביע את דעתך בצורה נחושה. חשתי, כי הצורה בה הילדים התווכחו, היא תוצאה של חינוך, ועבודה קשה. זה לא רק אופי של הילדים או של הוריהם. בדרך הביתה, חשבתי על מהות החינוך. כיצד מחנכים? מה זה כולל? כמה זמן צריך להשקיע בזה? לא יכלתי שלא להיזכר בסיפור עתיק. מסופר על ילד שחזר מהקייטנה בלי המגבת. "איפה המגבת?" שאלה אמו. "אינני יודע" נאנח הילד. "כשיצאתי מהבריכה, לא מצאתי אותה". האימא התרגזה וצלצלה למנהל: "יש גנב צעיר בקייטנה!" סיפרה האם את סיפור המגבת, והמנהל הציע לחפש אותה היטב. 'תתארי לי אותה, בבקשה'. 'זאת הייתה מגבת לבנה גדולה. אי אפשר להתבלבל. עליה היו רקומות בגדול המילים 'הילטון". דוגמא אישית היא בהחלט נדבך חשוב בחינוך, הרהרתי לעצמי…
על חשיבות החינוך בשלבי החיים השונים, למדתי מפרשת השבוע. את הפסוק מפרשתנו "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". ניתן להבחין שהתורה אינה מתייחסת רק ללימוד התורה ('לדבר בם') אלא גם לעיסוק בחינוך הילדים ('ולמדתם אתם את בניכם').
העיסוק בחינוך – צריך להקיף את היום כולו 'בשבתך בביתך' (כשנמצאים בבית) 'ובלכתך בדרך' (כשיוצאים לעבודה) 'ובשכבך' (גם כשנשכבים במיטה מותשים) 'ובקומך' (והן מיד בקימה מהשינה בבוקר). נחשוב חינוך. נעסוק בחינוך – ובעזרת ה' נצליח.
Image by hartono subagio from Pixabay
