ההסכמות בנושא התשלום עבור ימי בידוד פוגעות בכולם- בעובד, במעסיק וגם במדינה, אך רק לצד אחד יהיה קשה מאוד לשרוד
טור בנושא 'חובת תשלום עבור ימי בידוד של העובדים על ידי המעסיק' מאת רו"ח יהודה משב
בחודשים האחרונים, לאחר תחילת משבר הקורונה, נשאלה השאלה מי יישא בעלויות הבידוד של העובדים השכירים במשק? בתחילת המשבר, יצא משרד הבריאות בהוראה גורפת כי דין השהות בבידוד כדין ימי מחלה והימים שהעובדים שהו בבידוד דינם כימי מחלה. בנוסף, העובד לא היה צריך להציג אישור על ימי מחלה או על בידוד. מספיקה הייתה הצהרת העובד. על קביעה גורפת זו הגישו ארגוני המעסיקים עתירה לבג"ץ שקבע כי משרד הבריאות אינו יכול להפיק אישורי מחלה, וכי הנוהל הנ"ל אינו חוקי והוא הקציב זמן למדינה, אירגוני העובדים וההסתדרות להגיע להסכם על נושא ימי המחלה בגין בידוד, עד ליום 30 בספטמבר, 2020.
כמקובל במדינתנו, הגיעו הארגונים הנ"ל להסכמה בנושא ברגע האחרון (30 בספטמבר, 2020 בלילה), שאלו הם עיקריו:
- ימי הבידוד ייחשבו לימי מחלה ויחולו עליהם החוקים של ימי המחלה (0% תשלום ליום המחלה הראשון, 50% תשלום לימים השני והשלישי ו-100% תשלום לימים הרביעי ואילך, בכפוף ליתרת ימי המחלה של העובד).
- בעלות של ימי הבידוד יישאו המעסיקים והמדינה בשיעורים שווים (50% כל צד).צורת ההתחשבנות תהייה כך שהמעסיק יישא בכל התשלום ויקבל שיפוי מהמדינה (בדומה לימי מילואים).
- העובד יצטרך להירשם במשרד הבריאות ולדווח על היותו בבידוד, ולהציג את אישור הרישום למעסיק.
- מעסיק רשאי להיטיב עם העובד ולשלם לו עבור ימי הבידוד 100% מהשכר הרגיל. במקרה זה, המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המיטיב.