תמריץ כלכלי קטן, שינוי רפואי גדול

מחקר ישראלי חדש, שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Annals of Family Medicine, מצביע על ממצא חד וברור: תמריץ כלכלי מותנה בדמות הפחתת השתתפות עצמית בתרופות הוביל לשיפור משמעותי באיזון הסוכרת בקרב מטופלים מאוכלוסיות סוציו-אקונומיות נמוכות.

המחקר נערך בהובלת חוקרים מכללית מחוז ירושלים והאוניברסיטה העברית, וכלל צוות רב-תחומי של חוקרות וחוקרים: ד”ר איילת פריגוז'ין מוסנזון, פרופ' מתן כהן, פרופ' עופרי מוזנזון, הילה מנדלוביץ’, אחלאם נאתשה, פרופ’ עמיר שמואלי, ד”ר ענת צור ופרופ’ אמנון להד.
מה בדקו החוקרים?
במחקר אקראי מבוקר השתתפו 186 מטופלים עם סוכרת סוג 2 שאינה מאוזנת, המטופלים במרפאות כללית בשכונות בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך באזור ירושלים.
קבוצת ההתערבות קיבלה שוברים לרכישת תרופות, בהיקף של עד 600 ש”ח לאורך חצי שנה, כאשר גובה התמריץ היה מותנה בשיפור מדיד בערכי HbA1c. קבוצת הביקורת המשיכה בתשלום הרגיל ללא תמריץ.

הממצאים המרכזיים

לאחר שישה חודשים נרשמה ירידה ממוצעת של 1.4 אחוז בערכי HbA1c בקבוצת ההתערבות, לעומת ירידה של 0.7 אחוז בלבד בקבוצת הביקורת. מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית וקלינית, הדומה בהיקפו להשפעת חלק מהתרופות המתקדמות לסוכרת.

החוקרים מדגישים כי השיפור לא נבע מהגברת טיפול תרופתי או משימוש בתרופות יקרות יותר, אלא ככל הנראה משיפור בהיענות, בהתמדה וביכולת של המטופלים לנהל את מחלתם לאורך זמן.

מסקנה ברורה למדיניות בריאות

הממצאים מצביעים על כך שתמריץ כלכלי ממוקד, פשוט והוגן יכול לשמש כלי אפקטיבי לצמצום פערים בבריאות, במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, ולהשתלב בתוכניות בריאות משלימות כחלק ממדיניות ציבורית.

פרופ’ אמנון להד, מוביל המחקר בכללית מחוז ירושלים ובפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית: “המחקר הזה ממחיש את החיבור בין רפואה איכותית לצדק חברתי. בכללית מחוז ירושלים אנחנו פועלים יום יום לצמצום פערים בבריאות, והנתונים מראים שתמריצים חכמים יכולים להיות חלק מהפתרון, לא במקום טיפול רפואי אלא כהשלמה שמחזקת אותו.”

ד”ר איילת פריגוז'ין, דוקטורנטית במחקר: ״שיוויון פרושו גם שוויון הזדמנויות. המחקר הראה כי כאשר תמריץ מותאם לצורך אמיתי של המטופלים, הוא אינו מתפקד רק כתמריץ כספי -והוא אף עשוי להוביל לתוצאות טובות ומשמעותיות יותר.”

״בשיתוף עם כללית מחוז ירושלים״