חברים נפרדים מחובש בכיר במד"א אבי ארדות ז"ל, תושב בת ים, שנפטר. לאחר ששכל את בנו יחידו החייל הקים מפעל הנצחה מיוחד
לאחרונה, חלה אבי ארדות ז"ל במחלה קשה עימה נאבק במשך מספר חודשים. בשבוע שעבר כשחלה הידרדרות במצבו והוא מרותק למיטתו ביקש אבי ז"ל את משאלותיו האחרונות, לעלות לקבר בנו רועי ז"ל בבית העלמין הצבאי בחולון ולפגוש את חבריו בתחנת מד"א בתל אביב. חבריו הטובים הפאראמדיק רונן כהן והחובש הבכיר מיכאל לוי הגשימו לו את משאלותיו בעזרת אמבולנס המשאלות של מד"א.
ביום רביעי (23.5) בערב נפטר אבי ז"ל בבית החולים וולפסון בחולון כשהוא מותיר אחריו את אשתו חנה, את אימו ואחותו.
ביום חמישי (24.5) הובא אבי ז"ל למנוחות בחלקת ההורים השכולים שבבית העלמין האזרחי בחולון. רבים ליוו את אבי ז"ל בדרכו האחרונה, בהם בני המשפחה וחברים. את מסע הלוויה הובילו אמבולנס ואופנועי מד"א.
חברו הטוב החובש הבכיר מיכאל לוי מתחנת מד"א בתל אביב שעבד עם אבי סיפר: "אבי היה דמות אבהית מאוד עבור כולנו בתחנה, הוא פשוט דאג לכולם. אני זוכר שאפילו בימים שלא היה במשמרת, היה מגיע לתחנה כדי לבשל לנו שקשוקה ודגים. לאחר פטירת בנו היחיד רועי ז"ל, מד"א הפכה להיות המשפחה שלו. ריגש אותי לראות, כיצד מדי שנה, למרות הקושי הגדול הוא אירגן הדרכה לחיילי כפיר, ודרך הפרויקט הוא שמר על זכרו של רועי ז"ל. מדי שנה, הגיעו מתנדבים ועובדים לאזכרת בנו, ממנהל המרחב ועד אחרון העובדים. בתקופת המחלה ליוויתי את אבי והייתי איתו ועם אשתו בקשר יומיומי. אבי כבר חסר לי מאוד, ולעולם לא אשכח אותו."
רונן כהן, פאראמדיק בתחנת תל אביב של מד"א, סיפר על אבי: "הכרתי את אבי לראשונה כשהוא עבד במרחב איילון ואני הייתי מדריך. בשנת 2000, כאשר אבי עבר לתחנת תל אביב הכרתי אותו טוב יותר כחבר לעבודה. הוא תמיד היה חברמן וכולם ידעו שהוא האחראי על החלק הקולינרי בתחנה. אבי התבשר על מות בנו כאשר היינו יחד במשמרת, אני זוכר שישבנו בתחנה ובכינו. למרות הקושי שלו, הוא הפך להיות מעין האבא של כולנו, והוא נתן את כל כולו לעבודה. עשיתי איתו המון משמרות באט"ן ותמיד ידעתי שכשאבי איתי בצוות, יש לי נהג אט"ן מקצוען. הילדים שלי התנדבו במד"א והוא התייחס אליהם כאילו היו ילדיו. כשבוע לפני פטירתו, קיבלתי טלפון ממנהל המרחב שאבי מבקש שמיכאל לוי ואני ניקח אותו עם אמבולנס המשאלות כדי שיעלה לקבר בנו רועי ז"ל ומשם שניקח אותו לתחנת מד"א בתל אביב להיפרד מחבריו. בגלל מצבו הרפואי, לא ידענו אם ישאר בו הכוח להמשיך בנסיעה לתחנת מד"א בתל אביב. ביציאה מבית העלמין הוא חזר על הבקשה להגיע לתחנה ולפגוש את חבריו, בדרכנו לתל אביב שלחנו הודעות לחברים שאבי בדרכו לתחנה ושיגיעו. הייתה היענות מדהימה, הגיעו חברים שהיו במשמרת וחברים שהיו בבית, עובדים ומתנדבים כאחד. הפרידה הייתה קשה נפשית ורגשית, ועם זאת הרגשנו שאנחנו עושים מצווה, כי זו הייתה הבקשה האחרונה של אבי ז"ל. הוא יחסר לי בפרט, אך גם לארגון מגן דוד אדום, הוא היה איש מיוחד במינו."
