אהבת יעקב ועשיו. טור פרשת השבוע מאת הרב לוי יצחק ארנשטיין
בימים אלו, זו ההזדמנות שלנו לבחור לנהוג כבני ישראל (יעקב). לראות את הטוב והפנימיות שבכל אדם, ולא להביט אל המעטפת שלעיתים אינה מושלמת. כל אדם - בפנימיותו הוא טוב, ורוצה להיות הכי טוב בעולם
זה התחיל כאירוע משפחתי נקודתי. האב הזקן מעוניין לברך את בנו הבכור טרם מותו. האם שמעוניינת שהבן הצעיר יזכה לברכות האב, מובילה מהלך ומשדלת אותו להתחפש לאחיו. הבכור מגלה זאת רק אחרי שהברכות הנפלאות ניתנו לאחיו הצעיר, והוא גומל בליבו להורגו.
האח הצעיר בורח לחו"ל, מתחתן, נולדים לו 12 ילדים והוא מחליט לשוב ארצה. הוא שולח נציגים לפייס את אחיו וגם להתרשם אם הכעס חלף. והם משיבים: 'בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ'. אתה קורא לו 'אחי', אך הוא מתנהג כ'עשו הרשע'. עד כמה כועס? הוא בדרך עם 400 שכירי חרב…
יעקב נערך למלחמה, מכין מנחה לפייסו ונעמד להתפלל. כאשר הם נפגשים פנים אל פנים, מספרת התורה: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ". למרות הכל, כשהם נפגשים הם מתחבקים ומתנשקים. אבל איך? כיצד יעקב נותן אמון? אחרי שהוא מבין שפני אחיו למלחמה? כשהוא רואה את שכירי החרב?
יעקב מסתכל אל תוך הנשמה. הוא רואה את הפנימיות של אחיו ומסרב להתרגש
מהמעטה החיצוני, מ'דמות העשו' שהוא מתעטף בה. וזה אכן מוכיח את עצמו, האהבה הזו, הגישה החיובית ממיסה את עשו והוא מחבק את יעקב ומנשקו בכל ליבו.
בימים אלו, זו ההזדמנות שלנו לבחור לנהוג כבני ישראל (יעקב). לראות את הטוב והפנימיות שבכל אדם, ולא להביט אל המעטפת שלעיתים אינה מושלמת. כל אדם – בפנימיותו הוא טוב, ורוצה להיות הכי טוב בעולם.