"היינו שבע, תמיד היינו שבע, השתחררנו שבע ועכשיו אנחנו רק שש. את בלב שלי לנצח, יצרת בו מן חור שחור גדול ששום דבר לא ימלא אותו." הוד בן דוד סופדת לחברה הטובה, יובל קשת, והלב נשבר

התגייסנו יחד, עברנו כל כך הרבה חוויות!

את זוכרת את הסגירה שלנו בפסח?

איך התגאנו בה?!

רצינו להכין מופלטות, הבאנו את כל המצרכים ואחרי שעה מצאנו את עצמנו מלאות בשמן עם מלא פיתות…

זוכרת שהלכנו למבשלת בירה וקנית לי משם 2 בקבוקים, אמרנו שנמצא יום ונחגוג את היום הולדת שלי.

אנחנו כבר לא נחגוג יובה.

את יודעת.. תמיד רציתי שנישאר חברות לנצח,

כולנו, כל השביעייה, תמיד רציתי שיהיה משהו שיאחד את אותנו גם עוד 10 ו- 20 שנה.

בסיוטים הכי גדולים שלי לא דמיינתי שזה הולך להיות מה שיאחד אותנו. כל שנה אנחנו נגיע לכאן, לקבר שלך, לזכור אותך, להנציח אותך ולהיות איתך.

יובה, איזה מיוחדת את! תסלחי לי שאני לא מצליחה לדבר עלייך בלשון עבר, את חיה מבחינתי, את כאן, שומעת הכל, אני אפילו מדברת איתך בלילה. בבקשה תגידי לי שאת שומעת אותי

את כולך לב אחד גדול וטהור מלא בכוונות טובות תמיד מפרגנת לי, דואגת לי כמו אמא, מקשיבה לי ופה בשבילי בכל סיטואציה.

איזה בן אדם את יובלי, הפסדתי, הפסדתי אותך לכל החיים ואני כל כך צריכה אותך בחיים שלי.

יום לפני רשמת לי שאת יורדת לסיני ואז את בחופש, רשמתי לך שהתגעגעתי ואני רוצה שניפגש,

את ההודעה הזאת את כבר לא ראית..

אני יושבת ועוברת על כל התמונות שלנו,

וואו יובה יש לנו כל כך הרבה זיכרונות

שלנצח יישארו רק זיכרונות..

כולם אומרים לי שאני חזקה יובה,

אבל אני לא, אני לא מרגישה ככה,

אני מרגישה כל כך חלשה, אני מפורקת יובלי

ואני מדמיינת אותך מסתכל עלי מהצד ואומרת לי שאני מגזימה ושאני הכי חזקה בעולם ושהכל יהיה בסדר.

היינו שבע, תמיד היינו שבע, השתחררנו שבע ועכשיו אנחנו רק שש.

את בלב שלי לנצח, יצרת בו מן חור שחור גדול ששום דבר לא ימלא אותו.

הלוואי והייתי יכולה להסביר לך כמה אני אוהבת אותך!

אני אוהבת אותך יובלי שלי, אני אוהבת אותך לתמיד.

תודה עלייך, תודה על שנים של חברות ואהבת אמת.

את בתוך הלב שלי, בתוך הגוף שלי, בתוך הנפש שלי, לנצח!

שלך, קוני ב ♥️