"זה פשוט נס, אתם הצלתם לי את החיים" בן 21 שחש ברע, חייג למוקד החירום 101 של מד"א, בזמן השיחה לקה בדום לב והתמוטט. בזכות הפנייה המהירה שלו, צוות מד"א הצליח להציל את חייו

החובשת רומי הנחתה את משפחתו כיצד לבצע פעולות החייאה בסיסיות ובמקביל הזניקה למקום את כוחות מד"א. חובש מתנדב במד"א, דיויד רוטנברג שהיה בסמוך והגיע ראשון למקום, זיהה שמדובר בחברו ללימודים בישיבה והחל בפעולות החייאה מתקדמות תוך מתן שוקים חשמליים ממכשיר מפעם (דפיברילטור) וליבו חזר לפעום.

לדיויד הצטרפו צוות אמבולנס עם חובשי רפואת חירום רפאל ואוראל טולידאנו וניידת טיפול נמרץ בראשות הפארמדיק אלעד שמיר והפארמדיק עמנואל שטרן שהמשיכו בטיפול הרפואי, נתנו לו עוד שני שוקים חשמליים ואליעזר חזר להכרה מלאה ופונה להמשך טיפול בבית החולים בעודו מאושש ומתקשר עם הצוות. לאחר מספר ימים אליעזר השתחרר מבית החולים כשהוא בריא וללא כל חסכים.

השבוע אליעזר ביקש להודות לצוותי מד"א שהצילו את חייו והגיע למפגש מרגש בתחנת מד"א בירושלים.

אליעזר רובין: "חזרתי בלילה כשאני לא מרגיש טוב. בהתחלה לא חשבתי שמדובר במשהו שמצריך טיפול מידי, אך מהר מאוד מצבי החמיר והרגשתי שאני עומד להתעלף. אספתי את הכוחות המעטים שלי, הזזתי רהיטים שעשו רעש והעירו את משפחתי. בינתיים התקשרתי למוקד 101 של מד"א, הנחו אותי לשכב ולהרים רגליים. איבדתי את ההכרה ומכאן אני כבר לא זכר מה היה. הדבר הבא שאני זוכר זה שלקחו אותי בניידת טיפול נמרץ. היום ב"ה חזרתי לחיים שגרתיים לגמרי ללא חסכים ואני מבין שאם הייתי מחכה עוד קצת ולא מחייג 101 למד"א אולי לא הייתי כאן היום. מאוד מרגש אותי לפגוש אתכם ולהודות לכם, זה פשוט נס, אתם הייתם השליחים שהצלתם לי את החיים".

דיויד רוטנברג, חובש כונן במגן דוד אדום: "כשהגעתי לדירה ראיתי אותך שוכב על הרצפה, מיד זיהיתי שאני מכיר אותך מהישיבה והייתי המום. התחלתי בפעולות החייאה ובעזרת מכשיר המפעם (דפיברילטור), נתתי לך שוקים חשמליים ומהר מאוד הלב שלך חזר לפעום. שאר אנשי הצוות הגיעו ולאט לאט חזרת להכרה. הסתכלת עלי ואמרת לי, 'אני רואה מלא דמויות ואני מבין שכולכם הצלתם אותי, תודה'. זה היה משפט שתפס אותי. זה מרגש ואני שמח מאוד לראות אותך כאן איתנו".

אלעד שמיר ועמנואל שטרן, הפראמדיקים בניידת טיפול נמרץ: "כשהגענו, כבר היית אחרי שני שוקים חשמליים שקיבלת ואנחנו נתנו לך עוד שניים. כשהיית כבר ער ביניהם לפרקי זמן קצרים מאוד זיהיתי שוב הפרעה בקצב הלב ונתתי את השוק הרביעי. אני זוכר שאמרת לי 'אני בסדר לא צריך עוד אחד' והתחלת להתאושש. במהלך הפינוי לבית חולים כבר היה אפשר לתקשר איתך וענית בצורה ברורה על השאלות שלנו. לבית החולים הגעת מאושש לגמרי, אפילו הרופא שאל אותי אם אני בטוח שקיבלת 4 שוקים. לראות אותך כאן יושב מולנו ומדבר איתנו, אין לי מילים".