האחות שרוקדת בין שני העולמות: הקצב הכפול של אנה

עבור רוב האנשים, סיום יום העבודה במרפאה הוא זמן למנוחה, אך עבור אנה טרייגר, אחות כבר למעלה מ-22 שנה, זוהי רק יריית הפתיחה לחלק השני של היום. אנה, שעברה לפני כשנה וחצי מהצפון למרכז ומנהלת כיום את מערך האחיות במרפאת "ביאליק" בנס ציונה, מחזיקה בקריירה מקבילה ומפתיעה: היא רקדנית ומורה לסלסה מקצועית, שזכתה באליפויות עולם ומייצגת את ישראל בתחרויות יוקרתיות.

חיוך לכל מטופל, פוקוס לגיל השלישי

את דרכה בסיעוד בחרה אנה מתוך תחושת שליחות עמוקה. היא מקדישה את מירב מרצה לטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, תחום שקרוב לליבה במיוחד. "אני מאמינה שכולנו חיים פעם אחת, ואני רוצה שלעשייה שלי תהיה משמעות", היא מסבירה. "בגיל המבוגר, המטופלים צריכים שמישהו יהיה שם בשבילם, ואני מגיעה בכל בוקר עם חיוך כדי להיות המישהו הזה. יש לנו כוח עצום בידיים כצוות רפואי, ואני בוחרת להשתמש בו כדי לעזור ולתת."

מהחלוק הלבן לנעלי הריקוד

ברגע שהיא פושטת את החלוק הלבן, אנה הופכת ל"אנה אחרת". היא מלמדת בשני מקומות בתל אביב ובפתח תקווה, מובילה להקות לזכייה באליפויות, ואף השתתפה ביצירת כריאוגרפיות מורכבות לקליפים לזמרים מובילים. רק לאחרונה קטפה מקומות ראשונים באליפות ישראל, וכעת היא מכינה את תלמידותיה לקונגרס הסלסה הישראלי באילת.

"לכאורה אלו עולמות מנוגדים, אבל בשניהם מדובר בנתינה", אומרת אנה. "כמו שבמרפאה אני מסייעת למטופל, כך בסטודיו הריקוד יכול להוציא תלמידה מדיכאון או לתת לה ביטחון עצמי. זה חינוך, זה עיצוב גוף וזו עבודה קשה למען מטרה. שני התחומים משלימים אותי כאדם וממלאים אותי באדרנלין ובחדוות עשייה".

להטביע חותם ולהעצים את הדור הבא

כמנהלת, המוטו של אנה הוא להוות מודל לחיקוי עבור האחיות שעובדות לצידה. היא שואפת להנחיל להן את התפיסה שהעבודה היא לא רק "מעקב אחר מדדים", אלא הזדמנות אמיתית להשפיע על חיי המטופל.

"אני רוצה להתוות דרך של העצמה ונתינה," היא מסכמת. "המסר שלי לאחיות הוא לא לעבוד רק כי מישהו יושב לכן על הראש, אלא לשאול מה אתן יכולות לתרום. המטרה שלי היא להשאיר חותם  גם בטיפול הרפואי וגם על רחבת הריקודים. החיים קצרים, וצריך לעשות הכל מהכל וכמה שיותר."