בזמן בילוי חג ב"לה פארק" בחולון אתמול, ילדים בני 7! השליכו פחית מלאה על ראשה של מטיילת. זה נגמר באיבוד דם רב, בהלה, בית חולים. ואיפה הורי הילדים שצולמו?

"'רופא, יש רופא בקהל? בבקשה תעזרו לי מישהו? יש רופא?', צרחתי את נשמתי עד שכמעט איבדתי את קולי, בעודי מרגישה ש -15 הדקות שלקח לאמבולנס להגיע ולפנות את אמי המעולפת והמדממת מהראש ללא הפסקה, נראו כמו נצח נצחים!

אם נראה לכם שסיפרתי איזה חלק מסרט אימה, אז תדמיינו שבצהרי היום אתמול, בעת מופע מדהים ב"לה פארק" בחולון, שלושה ילדים בני 6-7 (לטענת המשטרה לפי הסרטון שטרם ראיתי) החליטו במעשה קונדס לזרוק מהגשר (מגובה של כמה מטרים) פחית קולה קפואה ולפגוע לאמא שלי בראש (כמו אבן שזורקים עליך).

החתך שנפער בעקבות הפגיעה בראשה דימם בלי הפסקה. היו כמויות דם מסחריות וזה גרם לה להתעלף ולהחוויר ברמה שגרמה לי לשקשק מפחד ולראות את הרגעים שלי איתה רצים לי בראש, בעודי נלחמת ומתמקדת בלסלק את אותן מחשבות שליליות ולנסות לדאוג למחשבות חיוביות שיחזקו אותי, יתנו לי את הכוח להמשיך ללחוץ את הסריג (שאשה נהדרת נתנה ושטרם הספקתי להודות לה ולדאבוני אינני יודעת מי זאת, אך תבורכי על מי שאת)ף על ראשה כדי לעצור את שטף הדם שנזל בלי הכרה, לדאוג לתשובות למד"א, להתחנן שוב ושוב שהאמבולנס (שהיה אמור להיות במקום אך משום איננו היה היום) יגיע כבר, לפני שיהיה מאוחר. הספקתי לשמוע לעצות של האנשים ולהבין מי מהם צודק ואיך לתפקד. כל זה, תוך כדי כל ההמולה של הקהל האכפתי שנסב סביבנו ורצה לעזור. 
עכשיו כשאני בביתי ואמי בסדר – אני מודה ליקום על הכוחות הנפשיים שהיו לי באותם רגעים לא להתעלף ולתפקד בקור רוח ולהתעלות על הרצון לגשת להרגיע ולחבק את בנותיי, שצפו במחזה הנוראי הזה ובכו ורעדו מהסיטואציה בה סבתא שלהן מדממת על הרצפה, עם התקהלות של אנשים סביבה. וגם איך אמא שלהן שצורחת בלי הפסקה ומשדרת לחץ והיסטריה כשסבא מנסה להיות הצד השפוי והרגוע ולאזן בין אשתו לנכדותיו.

החיים שלנו כל כך לא מובנים מאליו והיום הזה שוב הוכיח לי עד כמה. ולכן החלטתי שעכשיו כשאני רגועה ונושמת, לעצור לרגע ולהוקיר תודה: לאמא שלי הגיבורה שלא ויתרה וניסתה להישאר רגועה למען הבנות גם ברגעים שחששתי שיגמר אחרת. לאבא שלי הנדיר שהצליח להיות הצד השפוי ולתפקד כמו שצריך בינה לבין בנותיי. לאישה שדאגה להרגיע את בנותיי. לאנשים שעזרו לי ללחוץ על הראש ולנסות לעצור את הדימום, להתקשר למד"א, לחבק ולתמוך.

לצוות מד"א, לאחיות ולרופא ביל המקסים מבית החולים "וולפסון" בחולון שהיו אדיבים, מרגיעים וטיפלו באמא שלי בצורה כל כך יפה ועדינה ובעיקר להתחייבות שלי לבנות שלי שניה לפני שנרדמו הרגע, שאני מתחייבת היום יותר מתמיד להתמקד בהנאה, במה שעושה לי טוב ולהתעסק רק בצבירת חוויות טובות. כי אין לדעת מה יקרה מחר.

ולאותם הורים שילדיהם זרקו היום את הפחית, כולי תקווה שתדברו עם ילדיכם ותסבירו להם שזה יכל להיגמר אחרת!

אינני מקבלת מעשה קונדס כפי שקרה בגיל הזה. סליחה שאומר. אך אם הייתי רואה אחד מהם בזמן שזה קרה, אינני יודעת איך זה היה נגמר באותם רגעים".

אייל היה אחד המטיילים והמבקרים במקום שהיה נוכח במקרה המטלטל והוא מספר:

"הייתי נוכח באירוע מעט אחרי המקרה והזדעזתי מהמראות, הצרחות וקריאות השבר לעזרה. לצערי, לילדים הללו לא הציבו גבולות וכנראה שלא חונכו כראוי ואם אותם הורים לא התאפסו על עצמם הילדים יהפכו לנערים שישרפו ערכי טבע ומולדת כמו שקרה ביום שישי שנערים ניסו להצית את מגדל המים.
אני מקווה מאוד שההורים יתפסו והם יתפסו כי כל המתחם מרושת במצלמות אבטחה וההורים הללו יתנו את הדין בכל חומרתו כי זה יכל חלילה להיגמר באסון יותר כבר אם היו זורקים משהו כבד או חד יותר. את אותם הורים הייתי לוקח אותם לסדנת הורות להצבת גבולות וחינוך. אי אפשר לעבור לסדר היום. אם לא יעצרו ויחנכו את הילדים הללו כעת הציבור,  ישלם מחיר כבד בעתיד כנערים פורעי חוק".

עתה השאלה הנשאלת, מאחר ויש לאנשי המשטרה והשיטור העירוני את צילומי הילדים שזרקו את הפחית, וגם צילומי הוריהם – מה יעלה בגורל הורי הילדים הקטינים שאינם שפיטים?

צילום אילוסטרציה: גטיאימג'ס