ניוזים חמיםחדשותבריאות

מרגש ויוצא דופן: האמא מחברון נפצעה קשה בתאונת דרכים, האחות מהדסה הניקה את התינוקת הרעבה שבכתה ללא הפסק מרעב

רגעים מיוחדים של אנושיות יוצאת דופן, של חמלה ושל רגש חוצה לאום וגבולות נרשמו במחלקת כירורגיה ילדים בבית החולים הדסה, כשאחות המחלקה מההתנחלות לא יכלה לשאת את בכיה של התינוקת, שאמה עברה תאונה קשה ולא יכולה להניק ולטפל בה. האחות יעל כהן, החליטה להניק את הפעוטה בחלב האם שלה עצמה

האחות יעל כהן, לא יכלה לשאת את הבכי קורע הלב של תינוקת שהובאה אל מחלקת כירורגית ילדים בה היא עובדת בבית החולים הדסה בירושלים, בעוד אימה של התינוקת נפצעה קשה ואושפזה בהדסה אף היא.
יעל החליטה לעזור בדרך היחידה שיכלה להרגיע את התינוקת שלא אכלה שעות, והניקה אותה בחלב האם שלה בעצמה.
יעל כהן המתגוררת בישוב נוקדים, בעצמה אם לשתיים ובהן תינוקת בת שנה ושלושה חודשים, נקראה להצטרף לצוות המטפל בשתי אחיות אשר נקלעו עם הוריהן ואח נוסף לתאונת דרכים קשה, במהלכה נפצעו כולם.
זה קרה ביום שבת. משפחה מואדי ג’וז ובה זוג הורים, שלושת ילדיהם והדוד היו בנסיעה מאזור חברון, כאשר תאונה קשה שאירעה בין רכבם לבן משאית גדולה הביאה למחיצת הרכב המשפחתי, שנותרו ממנו שרידים.

“אנשים לא מאמינים שמישהו יצא חי מן התאונה הקשה הזו כשהם רואים את הרכב”, מספר אחיו של אב המשפחה. “כולו היה מעוך, מכל כיוון היו פגיעות פח ושברים”.

אם המשפחה אשר נפגעה באורח קשה פונתה יחד עם שתי בנותיה ליחידת הטראומה בהדסה עין כרם, בעוד האבא פונה לשערי צדק עם הבן השלישי.

“המשפחה פונתה להדסה כשהאמא במצב מעורפל, סובלת משברים בגוף ובפנים ולא מסוגלת לתפקד כמובן. אנחנו קיבלנו לטיפולנו את שתי הבנות, בת 6 ובת 4 חודשים – אשר היה ברור שלא נפריד ביניהן”, מספרת יעל בהתרגשות, “וככל שנקפו השעות ניסינו לאושש אותן. שתיהן סבלו מחבלות שונות והיו כאובות. את בת ה-6 הצלחנו לשכנע לאכול ועודדנו אותה בהמון חום וחיוכים אך התינוקת – שרגילה להנקה בלבד, סירבה לבקבוק וכבר התחלנו להכין אותה לתוכנית הזנה נוזלית.
בינתיים, הגיעו בני המשפחה – דודים וגיסים, וגם הם נואשו. התינוקת המשיכה לעמוד בסירובה לאכול. כשהגעתי כדי להצטרף לצוות שמטפל בבנות, ראיתי את המאמץ הגדול של הצוות לסייע לתינוקת ואמרתי לעצמי שחייבים לעזור לקטנה שלא הפסיקה לבכות. כבר בשנייה הראשונה – ראיתי כמה שהיא רעבה ומייד עלתה המחשבה שהיא חייבת לאכול. שאלתי אם היא לוקחת בקבוק וכשהבנתי שלא, ושניסו שעות ארוכות להאכיל אותה אמרתי לאחות שלידי: ‘וואו, אולי אני אניק אותה?’.

“זה לא היה מוזר בכלל להציע את זה, למרות שאף פעם לא הנקתי תינוק אחר. האינסטינקט האימהי הוא שדיבר והוא שכיוון אותי. נתתי לה עוד דקה לראות אם היא נרגעת אבל היא הייתה רעבה כל כך. שאלתי את הדודה שטיפלה בה אם תרצה שאניק, ממש רציתי לשמוע שזה בסדר מבחינתה – והיא מייד התלהבה והודתה לי בפנים שמחות.היא כבר הייתה חסרת אונים ולא ידעה מה לעשות. אלו היו שעות ארוכות שהיא לא אכלה, אז היה ברור שאני הולכת על זה ופשוט התיישבתי, לקחתי אותה אליי, הרגעתי והנקתי אותה. ופתאום השתרר שקט, היא נרגעה, אכלה ברעבתנות.

“הדודה מאוד הודתה לי, ובסוף המשמרת הגיעו עוד קרובי משפחה שרצו להגיד תודה. אני בעצמי התרגשתי לגמרי – אני כל כך מבינה את המצב הזה, יש לי שתי בנות שהיו סרבניות בקבוקים ורק ינקו והיה לי הכי ברור בעולם שכשצריך להניק, לא חושבים על כלום, רק על התינוקת הבוכה מרעב. כאמא, זה שבר אותי לראות אותה סובלת – גם רעבה, גם אמא לא לידה וגם הדבר היחיד שמרגיע אותה לא זמין.

“האמת שלא היססתי. לא ממש משנה מי המשפחה שעומדת מולי – זה היה חייב לקרות. גם בתפקיד שלי כאחות במחלקה לכירורגיית ילדים בהדסה עין כרם
אני לא שואלת מי המשפחה – אני מטפלת בילד ובהם, עוטפת בכל הכלים והחמלה שיש במצבים הקשים. זו מחלקה שהילדים בה מטופלים כשהם לפני ניתוח ואחריו – והם והמשפחות זקוקים ליד מלווה, מכוונת”.

דודה של התינוקת, שנכח ברגעים המרגשים בהם התינוקת החלה לינוק, מספר: “כשהבנו שהתינוקת סוף סוף יונקת אחרי הרבה שעות שבהן לא אכלה ולא שתתה ורק בכתה, רצינו להגיד לאחות הזו מהדסה תודה. זה לא דבר שכל אישה הייתה עושה, זה לא מעשה שקל לעשות בשביל תינוק שהוא לא שלך, בזכותה התינוקת אכלה ונרגעה. זה הציל אותה אחרי הרבה זמן שהייתה רעבה ולא הסכימה לאכול משהו אחר”.

המשפחה אינה משה מצידה של האם. ליד מיטתה נמצאים אימה, הדודות והגיסים, חרדים כולם לשלומה ומתעדכנים כל העת במצבו של האב בבית החולים הירושלמי בקצה השני של העיר – שעבר אף הוא ניתוח היום.

“היא עוד צריכה להתייצב ואז לעבור ניתוח לטיפול בשברים בכתף, ויש עוד החלמה משברים בארובת העין ובגולגולת”, מספר הדוד.
התינוקת בת ה-4 חודשים טופלה עד להחלמה במחלקת כירורגית ילדים, ואז שוחררה לביתם של הדודים והדודות שמטפלים בה במסירות, בעוד ההורים יאלצו לעבור עוד הליכים רפואיים בבית החולים.

“ככל שעברו שעות המשמרת הפנמתי יותר ויותר את המשמעות של מה שקרה, ובעלי ששמע על האירוע ממש התרגש שעשיתי את זה. מבחינתי, זה היה המעשה הכי נכון וטבעי לעשות”.

בתמונה, האחות יעל כהן עם התינוקת. צילום: דוברות הדסה

ניוזים- רשת אתרי החדשות המקומיות של ישראל, מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו בטלפון/ ווטסאפ: 0522818000 או שלחו למייל: .mnewzim@gmail.com

כתיבת תגובה

עוד ניוזים בשבילך

Back to top button
נגישות