מרגש: החיבור בין רץ המרתונים היהודי לבין הרץ הערבי העיוור
דוד, איך נוצר החיבור ביניכם?
התנדבתי בעמותת אתגרים לבעלי מוגבלויות, עיוורים ועוד שעושים ספורט יחד ולפני כשלוש שנים הכרתי את מחמוד כשהתכוננתי למרתון טבריה 2016 והצעתי לו להצטרף אלי למרתון. הוא רץ עד אז הכי הרבה 21 ק"מ. רצנו במרתון במבול מטורף! רצנו בשלוליות ענקיות, ממש בתוך אגם. ארבע וחצי שעות לקח לנו לסיים והיה קשה מאוד. השתתפתי באיירון מן באוסטריה ב 2017 ובישראמן באילת ב2017 וכאן היה לי קשה יותר אבל הסיפוק היה אדיר. זה היה מרתון ראשון שלנו של 42 ק"מ יחד בגשם, קשורים יד ביד, מדברים על החיים ועל הדרך…
נקשרתם מאז?
מאוד. מחמוד ישן אצלי בבית ואני אוסף אותו מביתו בכפר, ילדיי מלווים אותו למקומות בבית שלנו כשהוא אצלנו והוא מלמד אותם על עולם העיוורים, איך הוא חי, מתנייד וכו'. השבוע הוא ישן אצלי כשהתאמנו לקראת הריצה בתל אביב, רצנו יחד 36 ק"מ … אני מאמין שצריך לשים את הכל בצד ולהיות בן אדם. זהו.
איך זה לרוץ עם אדם עיוור?
אתה העיניים שלו. אתה מדמיין לו נופים, מכוניות ואפילו בחורה יפה שעוברת כי אתם כ"כ הרבה זמן יחד, קשורים אחד לשני ואתה מדבר איתו על הכל, הוא חלק מגופך. הוא גם עוזר לי ותומך בי, לכולנו יש רגעי משבר אז הוא תומך בי ואומר לי "דודי, לא נורא, נשאר עוד קצת, קדימה, בוא נמשיך." אתה מבין? הוא עוזר לי! לא פשוט לרוץ מרתון, זה קשה מאוד, שאף אחד לא יספר לך אחרת… זה יהיה המרתון השמיני שלי לבד ואיתו זה יהיה השני בירושלים כשבתל אביב נרוץ כהכנה לירושלים… אני מחכה לזה!
לריצה המשותפת שלכם יש מסר?
כן! אנחנו רצים ורוצים להראות לפוליטיקאים שאפשר גם אחרת, רצים יד ביד יהודי וערבי בארץ הקודש.