מבצע החילוץ מפרו- סיפור ארוך ומטורף: רום הראל בן ה-22 מספר על הפינוי במשאיות ע"י שוטרים וחיילים, רגעי הפחד ואי הוודאות וכמובן ההתרגשות למראה דגל ישראל
כמה מטורף?
מאוד. הגענו לקוסקו שבדרום פרו, שזה מקום גבוה מאוד, טיילנו שם קצת ותכננו למחרת נסוע למאצ'ו פיצ'ו שנמצאת בסמוך ובערב הגיעה ההצהרה של נשיא פרו שהכל סגור ואסור להתקהל, הכל היה סגור חוץ מבתי מרקחת וסופרים, כמו בישראל. בשש בבוקר למחרת, כשאנחנו באמצע טיפוס על הר הודיעו שעד חצות חייבים לצאת מגבולות המדינה. מאותו הרגע עשינו טלפונים וכל הטיסות היו סגורות, שתבין, אין טיסות מקוסקו לארץ רק מלימה והנסיעה היא 28 שעות והיא מסוכנת מאוד! אז נשארנו בקוסקו ואמסלם טורס הודיעו שיוציאו טיסה ללימה, אז הגענו לשדה בערך 550 אנשים, הכנסנו מזוודות וחיכינו בשדה, בארבע אחה"צ אחרי עשר שעות בשדה הודיעו שאין טיסה, שצריך לחכות עד שמטוסי אל על יגיעו לשדה בלימה, ככה הנשיא החליט. אז חזרנו להוסטל בקוסקו ולא היה מקום שם כי היינו המון אנשים, הסתובבנו בטירוף עדשמצאנו מקום לישון. למחרת בחמש בבוקר הסיעו אותנו לשדה במשאיות כמו של עופות כשיש שוטרים וחיילים מסביב ומשם המראנו משם ללימה.בשדה בלימה חיכו לנו אלף ישראלים וככה היינו 1500 ישראלים עם המון תיקים ובלי כרטיסים והיה בלגן מטורף. מטורף. חיכינו בתור שעות ארוכות עד שעלינו לטיסה.
היה לכם רגע של פחד?
ברור! כולם היו מפוחדים בקוסקו ובטוחים שלבסוף יישארו בתקופה קשה זו במדינת עולם שלישי ללא יכולת לטפל במידת הצורך בכלום. כל פרו בעוצר, אין איש ברחוב, אין מטוסים ואין מכוניות. אבל ופה האבל הגדול- כשראינו את המטוסים של אל על עם דגל ישראל הכל נעלם, התרגשנו מאוד, הלב התמלא בשמחה.
איך הרגשת בנחיתה בארץ?
מרגש. באמת. כשנחתנו בארץ חיכו לנו בשדה סלים ומתנות עם שוקולדים ודברים טעימים וכמובן אבא שלי שהמתין לי בשדה התעופה.
מילה לסיכום…?
אני רוצה להגיד תודה מיוחדת ליעקב פרץ, ראש העיר שלנו קריית אתא, שדאג שאכן אנו נטוס ארצה דרך משרד החוץ בקו ישיר. תודה ענקית לישראל כץ, לחברת אל על ולמי אם לא בנימין נתניהו שאם לא הוא זה לא היה קורה. אני גאה בעם שלי. בעם שלנו.
ומה עכשיו?
אני נכנס לבידוד 14 יום. יהיה זמן לנוח קצת…
